Page 160 - גנזי קדם יא
P. 160
158ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
דומה שבספרות חז"ל קיימת התלבטות בסוגיה זו רק על פי שיטתו של רבי
אליעזר ,שלפיה 'דברים ככתבם' .אם אנו קוראים את המקרא ככתבו' :ואמר אבי
הנערה אל הזקנים ...ופרשו השמלה לפני זקני העיר' (דברים כב ,טז–יז) ,ניתן
לחשוב שהזקנים פורשים את השמלה ,אך גם ניתן לומר שמביאי השמלה עושים
זאת ,בבחינת 'קריינא דאיגרתא' 38.לעומת זאת לפי שיטת רבי ישמעאל ,הסבור
'יחוורו הדברים כשמלה' ,ופרישת השמלה אינה אלא מטפורה לבירור הדקדקני של
הממצא המוגש לדיינים ,ברור שהדיינים יכולים לעשות זאת בעצמם או להשתמש
במומחים לשם כך (כפי שהציע הטקסט של כת מדבר יהודה ,שלדעת שמש 39מציג
עמדה דומה לזו של רבי ישמעאל) .על כל פנים' ,פרישה' שכזו אינה שייכת להורי
הנערה ,שהרי הם בעלי דין ונוגעים בדבר ,ומן הסתם גם אינם מומחים במשפט
או ביכולת הטכנית של הבדיקה .ברי שלשיטת רבי עקיבא ,המפרש את 'פרישת
השמלה' כבירור של אמינות העדים ,אין כל תפקיד להורים ב'פרישה' זו.
על פי שיטת רבי אליעזר ,ההתלבטות נובעת מן העובדה שלשון הכתוב אינה
חד משמעית .ואכן ,אם נדקדק בלשון הפסוק' :ופרשו השמלה לפני זקני העיר',
לא נוכל לומר בוודאות שזקני העיר הם הפורשים ,ונוכל לפרש בהחלט שעושים
כן אנשים מטעמם ,דהיינו שמשי בית הדין או מומחים מקצועיים ,כפי שמקובל
בכת מדבר יהודה.
אמנם ,יש עדיפות לפירוש שההורים הם הפורשים את השמלה ,שהרי עליהם
דיבר הכתוב קודם לכן והם אלו שהביאו את השמלה ,אך עדיין אין הדברים חד
משמעיים בלשון החוק המקראי ,ולפיכך קשה לדעת כיצד הכריע רבי אליעזר בדבר.
אם נכונה הצעתנו ,ששיטת רבי אליעזר – ולא שיטת ר' ישמעאל כהצעת
שמש – דומה לשיטת כת מדבר יהודה ,הרי שגם לפי רבי אליעזר ,האומר 'דברים
ככתבם' ,אין הכוונה להיצמדות מילולית ללשון הכתוב ,עד כדי ייחוס חשיבות
יסודית לכל פרט ופרט ,ובכלל זה להגדרה המשפטית של זהות פורשי השמלה.
לפי הצעה זו ,פרישת השמלה אינה אלא תיאור של הגשת המוצג המשפטי לעיון
הדיינים ,ומשום כך אין לזהותו של המגיש כל משמעות משפטית.
.3המניע לטענת הבעל והיחס בין השנאה לבעילה
חז"ל ,בפרשנותם לדברים כב ,יג–יד ,מתמקדים בשאלות הרשמיות של החוק.
כך ,למשל ,מקצת ה ַתנאים דורשים שתהיה בעילה כדי שיחול דין של מוציא
3 9ראו לעיל ,הערה .35
' 40כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ...רבי יהודה אומר :אם בא עליה לוקה ואם לאו אינו לוקה' (ספרי
