Page 157 - גנזי קדם יא
P. 157
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 155
כאמור ,יפת מתווכח עם נוהג רבני זה ,שיש לו קיום בתקופה הבתר תלמודית,
וייתכן ששורשיו כבר מצויים במקורות חז"ל28.
מנהג אחר המופיע בפרשנות הקראית לפרשת מוציא שם רע הוא המנהג לבחון את
הדם שנטען שהוא דם בתולים באמצעות יין .ישועה כותב' :יש אומרים שבחינה
זאת [נעשית] באמצעות יין ,שאם נותנים אותו עליו צבעו נוצץ .ייתכן שמצרפים
לו משהו אחר בעניין זה' (להלן ,סעיף ג ,1פסוק יז).
לבדיקת הדם על ידי מראהו קיימת מקבילה אצל חכמים ,אם כי לא בהקשר
של תביעת הבתולים אלא בהלכות נדה:
שהיה ר"מ אומר :מראה דמים משונים הן זה מזה .כיצד? דם נדה – אדום,
דם בתולים – אינו אדום; דם נדה – זיהום ,דם בתולים – אינו זיהום; דם
נדה – בא מן המקור ,דם בתולים – בא מן הצדדין .אמר רבי יצחק בר
רבי יוסי אמר רבי יוחנן :זו דברי ר' מאיר ,אבל חכמים אומרים :כל מראה
דמים – אחת הן29.
לבדיקת הדם על ידי צבע המתקבל מצירוף חומר נוסף מצאנו מקבילה במקור
מאוחר יחסית" ' :ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה" – דם בתולים,
אם תזה עליהם מים – מתאדמים .א"ר אלעזר :כללותיה של תורה מרובין
מפרטותיה ,שאילו בא לכתוב כל מה שסיפר לו ,היה כותב שנים או שלשה דפין'
(פסיקתא זוטרתא [לקח טוב] ,בראשית כד ,מהדורת בלייר ,עמ' קמה–קמו).
מדרש זה רומז ככל הנראה למסורת מדרשית ,שלפיה רבקה איבדה את
בתוליה בתאונה ואליעזר עבד אברהם נחשד בבעילתה ,והיה צורך להוכיח את
תומתה 30.בכל מקרה ,צירוף העדויות שבספרות הקראית ובספרות המדרש
מאפשר לנו לשחזר כמה מן המנהגים הקדומים.
.2כוחה של טענה סובייקטיבית להרשיע את הנערה
הבעיה בדין מוציא שם רע שחז"ל התמודדו עמה היא שהאשמה מסתמכת בעיקר
על טענתו הסובייקטיבית של הבעל' :לא מצאתי לבתך בתולים' .מאחר שההשלכה
של טענה זו היא הריגת הנערה ,מן ההכרח היה לשוות לבדיקת הטענה אופי
29בבלי ,נדה סה ע"ב; וראו גם :תוספתא ,נדה ט ,י ,מהדורת צוקרמאנדל ,עמ' ;651ירושלמי ,נדה ד א ,נא
ע"ב.
3 0ראו :מדרש אגדה ,כד ,סד ,מהדורת בובר ,עמ' ס (צוטט לעיל ,הערה ;)19וראו לעיל ,סעיף א.2
3 1בבבלי ,על פי כל עדי הנוסח ,הגרסה היא 'רבי אליעזר בן יעקב' ,אבל בספרי ישנם מספר עדי נוסח