Page 152 - גנזי קדם יא
P. 152

‫‪  150‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫'נקייה' יותר‪ 8.‬יפת תומך את עמדתו בדיוק בדברי הבעל‪' :‬ובא אליה' ו'ואקרב'‪,‬‬
‫המתייחסים לקיום יחסי אישות‪ ,‬בדומה לנאמר במקומות אחרים במקרא‪' :‬ויבא‬
‫אליה יעקב' (בראשית ל‪ ,‬ד); 'ואבימלך לא קרב אליה' (שם כ‪ ,‬ד); 'אל אשתו לא‬

                                                       ‫תקרב' (ויקרא יח‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫יפת טורח לשלול במפורש את מנהג הוצאת הבתולים באצבע גם בפירושו‬
‫לצירוף 'בתולי הנערה'‪ .‬וכך הוא ביאר‪' :‬וכאשר אמר‪" :‬והוציאו את בתולי הנערה"‬
‫לימדנו‪ ,‬שבאומרו "ולקח אבי הנערה" כוונתו ללקיחת השמלה'‪ 9,‬כפי שאמר אחר‬
‫כך‪' :‬ופרשו השמלה'‪ .‬מן העובדה שיפת וישועה טרחו להתעמת עם דעה מעין‬
‫זו ניתן ללמוד שהיא הייתה נפוצה למדי‪ ,‬על כל פנים בזמנם‪ .‬מקורות חז"ל‬
‫מאוחרים יחסית מתעדים מנהג קדום של הוצאת הבתולים באמצעות האצבע‪,‬‬

         ‫אך ייתכן שיש לכך מקור גם בספרות התנאית גופה‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫בספרות התנאים מצוי על כך מדרש בן מילה אחת‪' :‬והוציאו את בתולי‬
‫הנערה – כמשמעו' (ספרי לדברים‪ ,‬רלה‪ ,‬עמ' ‪ .)268‬הפירוש המילולי של מדרש זה‬
‫הוא שהורי הנערה‪ ,‬או מישהו מטעמם‪ ,‬מבתקים את בתוליה של הבת‪ ,‬והבתולים‬
‫עצמם – ולא ה'שמלה' – מוצגים אחר כך לפני בית הדין‪ .‬לפי זה‪ ,‬טענת האב‬
‫מעיקרה היא‪' :‬עדיין היא בתולה'‪ 10,‬והבעל אינו מנסה להוכיח את הטענה‬

                              ‫השקרית‪ ,‬שאכן לא מצא בתולים בליל הכלולות‪.‬‬
‫פרשנות זו‪ ,‬הנצמדת למקרא באופן מילולי‪ ,‬אינה עולה בקנה אחד עם המשכו‬
‫של הכתוב‪' :‬ופרשו השמלה לפני זקני העיר'‪ .‬מפסוק זה עולה שיש לבחון את סדין‬
‫הכלולות‪ ,‬ומרצף הכתובים משתמע שאלו הם הבתולים המוצגים בפני הזקנים‪.‬‬
‫ניתן לטעון‪ ,‬כי לדעת הדרשן הזה יש לראות ב'שמלה' האמורה כאן מעין מטפורה‬
‫לבירור משפטי וכיוצא בזה (טענות שאכן נאמרו בשם חכמים אחדים)‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫קשה לקבל את ההנחה שהדרשן בוחר להיצמד באופן מילולי לפרט אחד דווקא‪,‬‬

       ‫ותוך כדי כך הוא דוחה את הפירוש המילולי של רכיבים אחרים בפרשה‪.‬‬
‫פירוש זה מעלה קשיים נוספים‪( :‬א) לא ברור מה הראיה המוצגת כאן‪ ,‬שהרי‬
‫מלשון הכתוב עולה שביתוק הבתולים נעשה מחוץ למסגרת בית הדין‪ .‬הדיינים‬

‫	‪ 8‬מכמה וכמה מקורות ניתן לעמוד על הקפדתם של חכמים לשמור על 'לשון נקיה' (משנה‪ ,‬סנהדרין ח‪,‬‬
‫א)‪ ,‬בעיקר בהקשרים מיניים (למשל‪ :‬משנה‪ ,‬שם; בבלי‪ ,‬פסחים ג ע"א–ע"ב; איכה רבתי ה‪ ,‬יג‪ ,‬מהדורת‬

                                      ‫בובר‪ ,‬עמ' ‪ ;157‬מדרש אגדה [בובר]‪ ,‬בראשית לט‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' צג)‪.‬‬
‫	‪ 9‬להלן‪ ,‬סעיף ב‪ ,1‬סוף פסוק טו‪ .‬הפועל 'לקח' בפסוקנו הוא פועל יוצא המחייב אחריו משלים מושאי‪,‬‬
‫אבל זה אינו נזכר בפסוק‪ .‬המשך הפסוק‪' ,‬והוציאו את בתולי הנערה'‪ ,‬מלמד שהמשלים המושאי הוא‬

                                                                                    ‫השמלה‪.‬‬
                ‫‪ 	10‬טענות דומות נדונו באריכות בהקשרים שונים בסוגיית הבבלי‪ ,‬כתובות י ע"א–ע"ב‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157