Page 154 - גנזי קדם יא
P. 154

‫‪  152‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫אם טהורה בבתוליה – הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה‪ ,‬והוציא את‬
‫בתוליה באצבע והראם לאברהם אביו ואחר כך לקחה לאשה‪ ,‬שנ'‪' :‬ויביאה‬
‫יצחק האוהלה שרה אמו‪ ...‬וינחם יצחק אחרי אמו' (בראשית כד‪ ,‬סז) –‬
‫שהיו מעשיה דומין למעשה שרה‪ .‬וכך היו ישראל נהוגין‪ 16‬להוציא את‬

             ‫בתולי הנערה‪ ,‬שנ'‪' :‬ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו' וכו'‪17.‬‬

‫מדרש זה עוסק בחשד שהוטל על אליעזר עבד אברהם‪ ,‬שהתייחד עם רבקה‬
‫במהלך הדרך מארם נהריים‪ .‬חוסר האמון באליעזר מנומק בהיותו עבד מבני כנען‬
‫שנחשדו ברמאות‪ ,‬כאמור בספר הושע (יב‪ ,‬ח)‪' :‬כנען בידו מאזני מרמה ַל ֲעׁ ֹשק‬
‫ָא ֵהב'‪ 18.‬מכאן עלתה התהייה‪ ,‬כיצד סמכו עליו אברהם ויצחק‪ ,‬ומהי הערובה‬
‫שרבקה אכן נותרה בתולה‪ 19.‬על כך עונה המדרש שגם האבות‪ ,‬כמנהג בני ישראל‬

  ‫בעבר‪ 20,‬נהגו לערוך מבדק פיזי לאימּות הבתולים‪' :‬והוציאו את בתולי הנערה'‪.‬‬
‫במקור זה משמשת הוצאת הבתולין בתפקיד שונה במקצת מתפקידּה בפרשת‬

‫‪ 	16‬הצורה 'נהוגין' במשמעות של 'נוהגין' אינה יחידאית (ראו‪ :‬ירושלמי‪ ,‬קידושין ד ד‪ ,‬סה ע"ד; פרקי דר'‬
‫אליעזר‪ ,‬כא‪ ,‬מהדורת הורוויץ [המבוססת על דפוס ונציה ש"ד]‪ ,‬ד"צ‪ :‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;77‬פסיקתא‬
‫זוטרתא‪ ,‬בראשית מג‪ ,‬טז‪ ,‬מהדורת בובר‪ ,‬קו ע"ב)‪ .‬בדומה לכך ראו הצורה 'נהוגים' (מדרש תהלים נב‪ ,‬ו‪,‬‬

                                     ‫מהדורת בובר‪ ,‬קמג ע"א; פרקי דר' אליעזר‪ ,‬כט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)98‬‬
‫‪ 	17‬פרקי דר' אליעזר‪ ,‬טז‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .58‬לא ברור כיצד תתבאר ההוראה 'ופרשו השמלה' לשיטת פרקי דר'‬
‫אליעזר‪ .‬אם נטען שהיא תתפרש כמטפורה‪ ,‬יהיה צורך להסביר מדוע המדרש מפרש את 'והוציאו את‬
‫בתולי הנערה' ואת 'ואלה בתולי בתי' פירוש מילולי‪ ,‬ואילו את 'ופרשו השמלה' הוא מפרש כמטפורה‪.‬‬
‫‪ 	18‬הקשר בין דמותו של אליעזר לדימוי של הכנעני הרמאי כבר מופיע בבראשית רבה‪" ' :‬ויאמר אליו‬
‫העבד אולי" וגו' – הדא הוא דכתיב (=זה הוא שכתוב)‪" :‬כנען בידו מאזני מרמה"‪" .‬כנען" – זה אליעזר‪,‬‬
‫"בידו מאזני מרמה" – שהיה יושב ושוקל את בתו (=מתלבט האם בתו) ראויה [כאישה ליצחק] או‬
‫אינה ראויה‪" ,‬לעשוק אהב" – לעשוק [את] אהוב העולם זה יצחק (=על ידי שייתן לו את בתו‪ ,‬במקום‬
‫את האישה הראויה לו) ‪ ...‬אמר לו [אברהם לאליעזר]‪ :‬ארור אתה ובני ברוך ואין ארור מידבק בברוך'‬

                                           ‫(בראשית רבה‪ ,‬נט‪ ,‬מהדורת תיאודור־אלבק‪ ,‬עמ' ‪.)637‬‬
‫‪ 	19‬העיסוק המדרשי בבתוליה של רבקה נובע ככל הנראה מן העובדה שהתורה עצמה מדגישה את העניין‪:‬‬
‫' ְו ַהַּנ ֲע ָר ֹט ַבת ַמ ְר ֶאה ְמ ֹאד ְּבתּו ָלה ְו ִאיׁש ֹלא ְי ָד ָעּה'‪ .‬כפילות זו נדרשה באופנים שונים (ראו‪ :‬בראשית רבה‪,‬‬
‫ס‪ ,‬טז‪ ,‬מהדורת תאודור־אלבק‪ ,‬עמ' ‪ .)644‬אחת הדרשות מתייחסת בעקיפין לאפשרות שרבקה הייתה‬
‫'מוכת עץ'‪" ' :‬והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה" – תנינן‪ :‬מוכת עץ כתובתה מאתים –‬
‫דברי ר' מאיר‪ ,‬וחכמים אומרים‪ :‬מוכת עץ כתובתה מנה‪ .‬ר' אבהו משם רבי אלעזר טעמא דרבי מאיר‪:‬‬
‫"ואיש לא ידעה"‪ ,‬הא אם נבעלה מעץ – בתולה‪ .‬טעמא דרבנן‪" :‬בתולה"‪ ,‬הא אם נבעלה מעץ – אינה‬
‫בתולה' (שם)‪ .‬מדרש זה מדקדק בייתור הלשון 'בתולה ואיש לא ידעה'‪ ,‬שהרי מהי בתולה אם לא אישה‬
‫שלא ידעה גבר? המדרש מקדים לדבריו ציטוט ממשנת כתובות (א‪ ,‬ו)‪ ,‬המביאה את מחלוקת רבי‬
‫מאיר וחכמים אם מוכת העץ זכאית לכתובה של בתולה (מאתיים) או לזו של בעולה (מנה)‪ .‬לאחר מכן‬
‫מובאת הדרשה עצמה שרבי אבהו מוסר בשם רבי אלעזר כהנמקה לשתי הדעות‪ .‬רבי מאיר למד מייתור‬
‫המילים 'בתולה ואיש לא ידעה' שבתולה היא זו שאיש לא ידעה – להוציא זו שהיא בעולה באופן פיזי‬
‫אך לא על ידי גבר‪ .‬המוטיב 'מוכת עץ' בהקשרה של רבקה מופיע שוב במדרשים מאוחרים‪ .‬הללו מציגים‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159