Page 154 - גנזי קדם יא
P. 154
152ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
אם טהורה בבתוליה – הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה ,והוציא את
בתוליה באצבע והראם לאברהם אביו ואחר כך לקחה לאשה ,שנ'' :ויביאה
יצחק האוהלה שרה אמו ...וינחם יצחק אחרי אמו' (בראשית כד ,סז) –
שהיו מעשיה דומין למעשה שרה .וכך היו ישראל נהוגין 16להוציא את
בתולי הנערה ,שנ'' :ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו' וכו'17.
מדרש זה עוסק בחשד שהוטל על אליעזר עבד אברהם ,שהתייחד עם רבקה
במהלך הדרך מארם נהריים .חוסר האמון באליעזר מנומק בהיותו עבד מבני כנען
שנחשדו ברמאות ,כאמור בספר הושע (יב ,ח)' :כנען בידו מאזני מרמה ַל ֲעׁ ֹשק
ָא ֵהב' 18.מכאן עלתה התהייה ,כיצד סמכו עליו אברהם ויצחק ,ומהי הערובה
שרבקה אכן נותרה בתולה 19.על כך עונה המדרש שגם האבות ,כמנהג בני ישראל
בעבר 20,נהגו לערוך מבדק פיזי לאימּות הבתולים' :והוציאו את בתולי הנערה'.
במקור זה משמשת הוצאת הבתולין בתפקיד שונה במקצת מתפקידּה בפרשת
16הצורה 'נהוגין' במשמעות של 'נוהגין' אינה יחידאית (ראו :ירושלמי ,קידושין ד ד ,סה ע"ד; פרקי דר'
אליעזר ,כא ,מהדורת הורוויץ [המבוססת על דפוס ונציה ש"ד] ,ד"צ :ירושלים תשל"ב ,עמ' ;77פסיקתא
זוטרתא ,בראשית מג ,טז ,מהדורת בובר ,קו ע"ב) .בדומה לכך ראו הצורה 'נהוגים' (מדרש תהלים נב ,ו,
מהדורת בובר ,קמג ע"א; פרקי דר' אליעזר ,כט ,שם ,עמ' .)98
17פרקי דר' אליעזר ,טז ,שם ,עמ' .58לא ברור כיצד תתבאר ההוראה 'ופרשו השמלה' לשיטת פרקי דר'
אליעזר .אם נטען שהיא תתפרש כמטפורה ,יהיה צורך להסביר מדוע המדרש מפרש את 'והוציאו את
בתולי הנערה' ואת 'ואלה בתולי בתי' פירוש מילולי ,ואילו את 'ופרשו השמלה' הוא מפרש כמטפורה.
18הקשר בין דמותו של אליעזר לדימוי של הכנעני הרמאי כבר מופיע בבראשית רבה" ' :ויאמר אליו
העבד אולי" וגו' – הדא הוא דכתיב (=זה הוא שכתוב)" :כנען בידו מאזני מרמה"" .כנען" – זה אליעזר,
"בידו מאזני מרמה" – שהיה יושב ושוקל את בתו (=מתלבט האם בתו) ראויה [כאישה ליצחק] או
אינה ראויה" ,לעשוק אהב" – לעשוק [את] אהוב העולם זה יצחק (=על ידי שייתן לו את בתו ,במקום
את האישה הראויה לו) ...אמר לו [אברהם לאליעזר] :ארור אתה ובני ברוך ואין ארור מידבק בברוך'
(בראשית רבה ,נט ,מהדורת תיאודור־אלבק ,עמ' .)637
19העיסוק המדרשי בבתוליה של רבקה נובע ככל הנראה מן העובדה שהתורה עצמה מדגישה את העניין:
' ְו ַהַּנ ֲע ָר ֹט ַבת ַמ ְר ֶאה ְמ ֹאד ְּבתּו ָלה ְו ִאיׁש ֹלא ְי ָד ָעּה' .כפילות זו נדרשה באופנים שונים (ראו :בראשית רבה,
ס ,טז ,מהדורת תאודור־אלבק ,עמ' .)644אחת הדרשות מתייחסת בעקיפין לאפשרות שרבקה הייתה
'מוכת עץ'" ' :והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה" – תנינן :מוכת עץ כתובתה מאתים –
דברי ר' מאיר ,וחכמים אומרים :מוכת עץ כתובתה מנה .ר' אבהו משם רבי אלעזר טעמא דרבי מאיר:
"ואיש לא ידעה" ,הא אם נבעלה מעץ – בתולה .טעמא דרבנן" :בתולה" ,הא אם נבעלה מעץ – אינה
בתולה' (שם) .מדרש זה מדקדק בייתור הלשון 'בתולה ואיש לא ידעה' ,שהרי מהי בתולה אם לא אישה
שלא ידעה גבר? המדרש מקדים לדבריו ציטוט ממשנת כתובות (א ,ו) ,המביאה את מחלוקת רבי
מאיר וחכמים אם מוכת העץ זכאית לכתובה של בתולה (מאתיים) או לזו של בעולה (מנה) .לאחר מכן
מובאת הדרשה עצמה שרבי אבהו מוסר בשם רבי אלעזר כהנמקה לשתי הדעות .רבי מאיר למד מייתור
המילים 'בתולה ואיש לא ידעה' שבתולה היא זו שאיש לא ידעה – להוציא זו שהיא בעולה באופן פיזי
אך לא על ידי גבר .המוטיב 'מוכת עץ' בהקשרה של רבקה מופיע שוב במדרשים מאוחרים .הללו מציגים
