Page 158 - גנזי קדם יא
P. 158
156ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
אובייקטיבי ,ולכן החוק המקראי דרש 'לפרוש את השמלה' .על פי פשוטו של
החוק ,חובת ההוכחה מוטלת על הנערה ,ואילו הבעל יכול לבסס את טענתו רק
על תחושתו הסובייקטיבית .הגישה שהבעל אינו יכול לטעון ללא ראיות התקבלה
בהדרגה בספרות חז"ל .ההלכה הקדומה הייתה ככל הנראה ברוח דבריו של רבי
אליעזר [בן יעקב]' 31:דברים ככתבן' (ספרי לדברים ,רלז ,עמ' ;270בבלי ,כתובות מו
ע"א) .עמדה זו נמסרת בשם הבייתוסים במגילת תענית 32.שלב מאוחר יותר מיוצג
בשיטת רבי ישמעאל ,המסייגת את מבחן השמלה וקובעת שיש ללבן את הדברים
היטב' :יחוורו הדברים כשמלה' (שם ,עמ' 33.)269השלב האחרון הוא שיטת רבי
עקיבא שיש להביא עדים (שם ,עמ' ,)270דרישה שהועצמה על ידי תלמידו ,רבי
יהודה ,שדרש מן הבעל לשכור עדים בכספו (ראו :בבלי ,סנהדרין פו ע"א).
לדעת יפת ,את האמירה' :נשאתי את האשה הזאת ובאתי אליה ולא מצאתי
לה בתולים' חייב לומר הבעל בלבד ,במעמד אנשים המעידים עליו את מה שאמר.
יפת מפרש אפוא כשיטתו של רבי עקיבא .עם זאת ,ניתן להצביע על הבדל בין
שגרסו 'רבי אליעזר' ,דהיינו רבי אליעזר בן הורקנוס ,המייצג בדרך כלל את ההלכה הקדומה (יצחק דב
גילת ,משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ,תל אביב תשכ"ח ,עמ' .)35–7אהרן שמש ('דימויי זיווגים
אסורים לכלאים ושעטנז בספרות כת מדבר יהודה' ,יובל לחקר מגילות ים המלח ,בעריכת גרשון ברין
ובלהה ניצן ,ירושלים תשס"א ,עמ' )194סבור ,שגם רבי אליעזר לא פירש את הכתוב לגמרי כפשוטו,
כלומר שיש להוציא את הנערה למיתה רק על סמך בדיקת השמלה .לדבריו' :רבי אליעזר ורבי ישמעאל
קוראים את התורה כפשוטה רק בנוגע לחלקה הראשון של הפרשה ,כלומר בדינו של האיש המוציא
שם רע' .הוא מדייק זאת מלשונה הסתמי של דרשת הספרי לדברים (רלט ,עמ' ' :)270לא נמצאו
בתולים לנערה ,אין עדים להזים עדיו של זה' .לדבריו ,מדרש סתמי זה נאמר ללא חולק ,לפי שלשיטתו
כל הוויכוח הוא רק על ענישת הבעל על סמך הוכחת השמלה ,ולא על השימוש בהוכחת השמלה
כדי להוציא להורג את הנערה .ברם ,אופיו האקלקטי של המדרש (ראו :דוד הנשקה ,משנה ראשונה
בתלמודם של תנאים אחרונים ,רמת גן תשנ"ז ,עמ' ;141שם ,עמ' )151אינו מאפשר להסיק מסקנות
חד משמעיות על סמך הדרשה האנונימית .אף קשה להתבסס על שתיקת התנאים לגבי 'אם לא נמצאו
בתולים' כראיה לטיעונו של שמש ,מכיוון שקשה להניח שקיים פיצול בין 'ופרשו השמלה' לבין 'לא
נמצאו בתולים לנערה' ,שהרי בתורה הדברים מוצגים כרצף אחד .אנו סבורים כשיטתו של דוד הלבני
(מקורות ומסורות ,סדר נשים ,טורונטו תשנ"ג ,עמ' קפח) ,שיש להבין את דברי רבי אליעזר כפשוטם
(ראו גם :משה הלברטל ,מהפכות פרשניות בהתהוותן :ערכים כשיקולים פרשניים במדרש ההלכה,
ירושלים תשנ"ט ,עמ' ,90–88לגבי עמדת רבי אליעזר) .מכל מקום ,מכאן ואילך נכתוב רק 'רבי אליעזר',
על סמך הערה זו.
3 2ראו :נעם ,מגילת תענית (לעיל ,הערה ,)13עמ' .211
33לדעת שמש (Aharon Shemesh, ‘4Q271.3: A Key to Sectarian Matrimonial Law’, Journal of Jewish
;Studies, 49 [1998], pp. 256–257הנ"ל [לעיל ,הערה ,]31עמ' ,)193שיטה דומה נהגה בכת מדבר יהודה.
אנשי הכת מסרו את הבדיקה לידיהן של נשים מומחיות וגורלה של הנערה היה נחרץ על פי חוות דעתן
המקצועית.
3 4אמנם גם מדברי המדרש' :ואמר" :את האשה הזאת" – מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה' (ספרי
