Page 153 - גנזי קדם יא
P. 153

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪151‬‬

     ‫רואים את ה'בתולים' רק לאחר מעשה‪ ,‬ולא ברור כיצד יידעו שאלה אכן בתוליה‬
     ‫של הנערה הזאת‪( .‬ב) מלשון הכתוב עולה במפורש שהבעל אכן בא אל אשתו‪,‬‬
     ‫והשקר הוא רק בטענתו 'לא מצאתי לה בתולים'‪( 11.‬ג) בחוק עצמו מועלית‬
     ‫האפשרות‪' :‬ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה'‪ ,‬בניגוד לטענת‬
     ‫המדרש‪ 12.‬במקרה רגיל‪ ,‬עקב הקשיים האמורים‪ ,‬היה עלינו לחפש משמעות‬
     ‫אחרת למילה 'כמשמעו'‪ 13.‬ברם‪ ,‬עיון במקורות ארץ ישראליים מאוחרים מחזק‬

                    ‫את האפשרות‪ ,‬שאכן כוונת המדרש היא לביתוק הבתולים ממש‪.‬‬
     ‫התייחסות דומה לבתולי הנערה מופיעה גם במדרש אגדה על אליעזר עבד‬
     ‫אברהם‪ ,‬המובא בפרקי דר' אליעזר‪ 14.‬מדרש זה אמנם מאוחר ביותר‪ ,‬אך יש‬
     ‫לשקול את האפשרות שהוא משקף גלגול כלשהו של מסורת קדומה או של מדרש‬

                                                                  ‫קדום‪ .‬וזו לשונו‪:‬‬

     ‫ר' שמעון אומ'‪ :‬אמר אברהם ליצחק בנו‪ :‬העבד הזה חשוד על כל עריות‬
     ‫שבתורה‪ ,‬העבד הזה מרמה בו‪ ,‬שנ'‪' :‬כנען בידו מאזני מרמה' (הושע יב‪,‬‬
     ‫ח)‪ ,‬ראה שמא נגע בצנור‪ 15,‬תביא הנערה האהלה ותוציא בתוליה באצבע‪:‬‬

      ‫‪ 	11‬אפשר אמנם לפרש את המילים 'ובא אליה' לאו דווקא במשמעות של קיום יחסי מין מלאים אלא‬
      ‫בהוראה של עצם ההתייחדות והניסיון לקיים יחסי מין‪ .‬ואולם פרשנות זו דחוקה למדי‪ ,‬שהרי אין היא‬
      ‫המשמעות המילולית‪ .‬אף המונח 'ואקרב' שבטענת הבעל (פסוק יד) משמש בדרך כלל במשמעות של‬
      ‫קיום יחסי מין (כך משמעו של 'לא תקרב' בפרשת העריות‪ :‬ויקרא יח‪ ,‬יד‪ ,‬יט; בלשונו של ישעיהו ח‪ ,‬ג‪:‬‬

                                            ‫'ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן'; וראו גם‪ :‬בראשית כ‪ ,‬ד)‪.‬‬
      ‫‪ 1	2‬כאן אפשר ליישב‪ ,‬אם כי בדוחק מסוים‪ ,‬ש'אם' זה אינו קשור לפרישת השמלה אלא לפעולת האב‪,‬‬

                ‫שניסה למצוא בתולים ולא מצא‪ .‬ואולם לשון הכתוב קושרת זאת לפרישת השמלה דווקא‪.‬‬
      ‫‪ 1	3‬אפשר שמדרש זה מייצג את העמדה השמרנית‪ ,‬המבקשת לקיים את הפרשה כפשוטה ולהטיל עונש‬
      ‫מוות על סמך אי ראיית הבתולים‪ .‬לפי פירוש זה‪ ,‬הקביעה 'כמשמעו' אינה אלא אמירה של בעל‬
      ‫המדרש נגד עמדה ידועה‪ ,‬השוללת מן המקרא את משמעותו הפשוטה‪ .‬במקורות רווח השימוש במילה‬
      ‫'כמשמעו' בהנגדה לפרשנות המוציאה מן המשמעות הפשוטה; ראו‪ ,‬למשל‪ :‬משנה‪ ,‬סוטה ח‪ ,‬ה; מקוואות‬
      ‫ט‪ ,‬ב; תוספתא‪ ,‬ראש השנה א‪ ,‬יח‪ ,‬מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪ ;311‬בכורות ז‪ ,‬ו‪ ,‬מהדורת צוקרמאנדל‪ ,‬עמ'‬
      ‫‪ ;542‬בבלי‪ ,‬כתובות מז ע"ב‪ .‬אם כן‪ ,‬קטע המדרש שהובא כאן עולה בקנה אחד עם שיטת רבי אליעזר‬
      ‫בפירוש 'ופרשו השמלה'‪ .‬בדומה לכך אפשר לראות את דברי המדרש‪' :‬דברים ככתבם' (ספרי לדברים‪,‬‬
      ‫רלח‪ ,‬עמ' ‪ .)270‬מנחם קיסטר ('עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה‪ :‬הלכה‪ ,‬תיאולוגיה‪ ,‬לשון‬
      ‫ולוח'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סח [תשנ"ט]‪ ,‬עמ' ‪ )333–­332‬הצביע על דרשה דומה בכתבי קומראן‪" ' :‬ופרשו השמלה" –‬
      ‫שמלה ממש'‪ .‬ובדומה לכך עמדת הבייתוסים המצוטטת במגילת תענית (ראו‪ :‬ורד נעם‪ ,‬מגילת תענית‪:‬‬

                     ‫הנוסחים‪ ,‬פשרם‪ ,‬תולדותיהם‪ ,‬בצירוף מהדורה ביקורתית‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.)211‬‬
      ‫‪ 1	4‬על פרקי דר' אליעזר ראו‪ :‬דינה שטיין‪ ,‬מימרה מגיה ומיתוס – פרקי דר' אליעזר לאור מחקר הספרות‬
      ‫העממית‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪ .168–­166‬על אליעזר עבד אברהם כמוטיב בפולמוס הבין־דתי במאה‬

                                                           ‫השמינית לספירה ראו שם‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪.3­2‬‬
      ‫‪ 1	 5‬על קונוטציות מיניות לצינור ראו דיוננו להלן‪ ,‬במובאה מספר החילוקים שבין בני מזרח לבני מערב‬

                                                                ‫(פסקה מ‪ ,‬מהדורת מרגליות‪ ,‬עמ' ‪.)160‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158