Page 184 - גנזי קדם יא
P. 184
182ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
לדעת יפת ,השימוש בביטוי 'והוציא עליה' מלמד שלדברי הבעל אין יסוד.
המונח 'עלילות דברים' זהה ל'שם רע' ,והטענה 'נשאתי את האשה הזאת ובאתי
אליה ולא מצאתי לה בתולים' היא למעשה האשמת האישה בזנות .יפת מפרש:
'ואין שם רע [אלא] 124לא מצאתי לה בתולים' ,כמעט מילה במילה כלשונו של
מדרש תנאים לדברים (כב ,יד ,עמ' ' :)140–139והוציא עליה שם רע ,אבל לא
שמענו לשון זה רע מהוא ת"ל "ואמר את הא' הז' לק' ואק' אליה ולא מצ' לה בתו'
(=את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים)" ' .זהו מדרשו
של רבי ישמעאל.
בנקודה אחת שונה פרשנותו של יפת ממדרש התנאים .אם יפת מזהה את
'עלילות דברים' באופן מוחלט עם 'שם רע' ,הרי שבמדרש תנאים יש הבחנה
ביניהם' :עלילות דברים' מתייחס לעצם התואנה שהבעל מבקש ,ואילו 'שם
רע' מתייחס לנושא העלילה־התואנה .וזו לשון המדרש (שם ,עמ' " ' :)139ושם
לה עלילות דברים" – התחיל מזדקף לה' .מהשוואה למקורות אחרים עולה
די בבירור שיש כאן שיבוש של 'מסתקף' ,שפירושו (בלשון חכמים ובארמית)
ִמתאנה ,מתנכל125.
של ר"א בן יעקב ראו :מיכאל בן ארי ,תחומי הקדושה בהר הבית ,עבודת דוקטור ,אוניברסיטת בר אילן,
רמת גן תשס"ז ,עמ' ;84–72וסקירת מחקרים קודמים בעמ' ,72הערה .)184ויכוח זה לא היה אפשרי
לפני שעלה הרעיון ,שהציעה שיטת רבי עקיבא ,לפרש את הוכחת השמלה כעדותם של שני עדים
שהנערה זינתה .הסוגיה התלמודית (בבלי ,כתובות ,שם) קשרה בין ההבנה של מבחן השמלה והבתולים
כמטפורה לבין התפיסה שהמילים 'ובא אליה' ו'ואקרב אליה' אינן דרישה הכרחית בדין מוציא שם רע.
124ראו לעיל ,הערה 58בגוף התרגום.
1 25כך מצאנו במדרש העוסק בהטלת האחריות על נערה המאורסה הנאנסת בעיר" ' :ומצאה איש בעיר"
(דברים כב ,כג) – אילו לא יצאת בעיר לא היה מסתקף לה" .בעיר ,ושכב עמה" ,מלמד שהפרצה
קוראה לגנב' (ספרי לדברים ,רמב ,עמ' .)272נראה שיש כאן חילופים של ז/ס (בדומה למופעים שציין
יעקב נחום אפשטיין ,מבוא לנוסח המשנה ,ירושלים–תל־אביב תש"ס ,עמ' .)1234–1220מן ההקשרים
שבהם מובאת המילה 'מסתקף' (להטיותיה השונות) עולה ,שמשמעותה היא 'מתאנה' .ראו הערך 'סקף'
בתוךMarcus Jastrow, A Dictionary of The Targumim, The Talmud Bavli and Yerushalmi, and :
;the Midrashic Literature, New York 1903, pp. 1020–1021פירוש התורה לרמב"ן (בראשית מג ,יח,
מהדורת תורת חיים [שעוועל] ,עמ' רח); וראו גם :ספרי לדברים ,שמט ,עמ' .408פינקלשטין (ספרי
לדברים ,רמב ,עמ' ,272הערה לשורה )5מפנה לדבריו בפסקה שמט (עמ' ,408שורה ,)5שהוראת
השורש היא 'עלילה' .פירוש זה מוכח גם מתרגום אונקלוס למילים 'ושם לה עליֹלת דברים' (דברים כב,
יד)' :וישוי לה תסקופי מלין' (וכן בתרגומו לפסוק יז) .וראו הופעתו של ביטוי זה גם במדרש אבא גוריון
למגילת אסתר ,ג ,מהדורת בובר ,טז ע"א .מכל מקום ,כאן בוודאי אין מדובר בעלילה במובן המקובל
של מילה זו' :האשמת שווא' ,אלא במובן של 'תמרון מניפולטיבי ובלתי הוגן' .ראו גם :תרגום אונקלוס
לבראשית מג ,יח; רש"י ,שם ,ד"ה 'להתגולל'; תרגום יונתן ,בראשית מא ,ח ,מהדורת רידר ,ירושלים
תשל"ד ,עמ' ;63שם ,ויקרא טו ,לא ,עמ' ;168שם ,במדבר ה ,טו ,עמ' .197
