Page 188 - גנזי קדם יא
P. 188
186ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
לפקיעת סמכותו של האב עם מותו ולאי־ההורשה של זכויות הבת (כשלעצמן)
ליורשי האב (למשל :משנה ,כתובות ד ,א)135.
(ו) תפקידם של ההורים כשומרי הבתולין (פסוק טו) :תפקידם של ההורים כשומרי
הבתולין של בתם בא לידי ביטוי בכמה אופנים :תחילה ,לפני כניסת הבעל ,עליהם
להביא סדין ולפרוש אותו על המיטה בנוכחות נשים נאמנות; אחר כך עליהם
להמתין בפתח הבית ,מכניסתו של הבעל ועד צאתו ,כדי שלא יוכל לטעון 'לא
מצאתי בתולים' ,ואם יטען זאת הרי שהשמלה תשמש ראיה נגדו .אם ההורים
אינם ממלאים את חובתם זו והבעל טוען את טענתו בפני בית הדין ,יבדוק בית
הדין את הסדין ,ואם אכן דיבר אמת ולא נמצאו סימנים על הסדין – הנערה תוצא
להורג.
כבר בתחילת הדיון עלינו להדגיש ,שכל ההשוואה בין התפיסה של חז"ל לבין
גישת הקראים (או כל שיטה אחרת של הלכה חיצונית) בעניין הבתולים קיימת
רק לפי ההלכה הקדומה לשלביה השונים (שמייצגים אותה רבי ישמעאל ורבי
אליעזר) ולא לפי ההלכה המאוחרת ,שהושפעה משיטת רבי עקיבא .אכן ,לפי
שיטת רבי עקיבא ,לא נועדו בתולי הנערה אלא להוכחת חפותה על ידי עדים
המזימים את עדי השקר של הבעל136.
הספרי לדברים (רלה ,עמ' )268קובע במפורש" ' :והוציאו את בתולי
הנערה" – כמשמעו' .לעיל ,בסעיף א ,1העלינו את האפשרות שיש כאן רמז
לנוהג (המוכר לנו מתקופה מאוחרת יותר) של הוצאת הבתולים באופן ידני.
ברם ,אפשר שאין כאן אלא התייחסות להבאת סדין הכלולות כראיה במשפט.
מכל מקום ,המדרש אינו מתייחס במפורש לזהותם של ה'מוציאים' .דומה אפוא
שכל מטרתו של המדרש היא להוציא משיטתם של מדרשים אחרים ,המפרשים
שבתולי הנערה משמשים להוכחת עדותם של עדי ההזמה.
1 35זו לשון המשנה' :נערה שנתפתתה – בושתה ופגמה וקנסה של אביה ,והצער בתפוסה .עמדה בדין
עד שלא מת האב – הרי הן של אב .מת האב – הריהן של אחין .לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת
האב – הרי הן של עצמה .עמדה בדין עד שלא בגרה – הרי הן של אב .מת האב – הרי הן של אחין .לא
הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה – הרי הן של עצמה .רבי שמעון אומר :אם לא הספיקה לגבות עד שמת
האב – הרי הן של עצמה ,מעשה ידיה ומציאתה ,אף על פי שלא גבתה .מת האב – הרי הן של אחין'.
" ' 1 36ואלה בתולי בתי" – הרי עדים להזים עדיו של זה' (ספרי לדברים ,רלו ,עמ' ;)269שם (רלז ,עמ'
' :)270–269רבי עקיבה אומר :הרי הוא אומר "ופרשו השמלה לפני זקני העיר" – נמצאו עדי הבעל
זוממים" .ופרשו השמלה" – יבואו עדיו של זה ועדיו של זה ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר'.