Page 188 - גנזי קדם יא
P. 188

‫‪  186‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫לפקיעת סמכותו של האב עם מותו ולאי־ההורשה של זכויות הבת (כשלעצמן)‬
                                 ‫ליורשי האב (למשל‪ :‬משנה‪ ,‬כתובות ד‪ ,‬א)‪135.‬‬

‫(ו) תפקידם של ההורים כשומרי הבתולין (פסוק טו)‪ :‬תפקידם של ההורים כשומרי‬
‫הבתולין של בתם בא לידי ביטוי בכמה אופנים‪ :‬תחילה‪ ,‬לפני כניסת הבעל‪ ,‬עליהם‬
‫להביא סדין ולפרוש אותו על המיטה בנוכחות נשים נאמנות; אחר כך עליהם‬
‫להמתין בפתח הבית‪ ,‬מכניסתו של הבעל ועד צאתו‪ ,‬כדי שלא יוכל לטעון 'לא‬
‫מצאתי בתולים'‪ ,‬ואם יטען זאת הרי שהשמלה תשמש ראיה נגדו‪ .‬אם ההורים‬
‫אינם ממלאים את חובתם זו והבעל טוען את טענתו בפני בית הדין‪ ,‬יבדוק בית‬
‫הדין את הסדין‪ ,‬ואם אכן דיבר אמת ולא נמצאו סימנים על הסדין – הנערה תוצא‬

                                                                      ‫להורג‪.‬‬
‫כבר בתחילת הדיון עלינו להדגיש‪ ,‬שכל ההשוואה בין התפיסה של חז"ל לבין‬
‫גישת הקראים (או כל שיטה אחרת של הלכה חיצונית) בעניין הבתולים קיימת‬
‫רק לפי ההלכה הקדומה לשלביה השונים (שמייצגים אותה רבי ישמעאל ורבי‬
‫אליעזר) ולא לפי ההלכה המאוחרת‪ ,‬שהושפעה משיטת רבי עקיבא‪ .‬אכן‪ ,‬לפי‬
‫שיטת רבי עקיבא‪ ,‬לא נועדו בתולי הנערה אלא להוכחת חפותה על ידי עדים‬

                                         ‫המזימים את עדי השקר של הבעל‪136.‬‬
‫הספרי לדברים (רלה‪ ,‬עמ' ‪ )268‬קובע במפורש‪" ' :‬והוציאו את בתולי‬
‫הנערה" – כמשמעו'‪ .‬לעיל‪ ,‬בסעיף א‪ ,1‬העלינו את האפשרות שיש כאן רמז‬
‫לנוהג (המוכר לנו מתקופה מאוחרת יותר) של הוצאת הבתולים באופן ידני‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬אפשר שאין כאן אלא התייחסות להבאת סדין הכלולות כראיה במשפט‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬המדרש אינו מתייחס במפורש לזהותם של ה'מוציאים'‪ .‬דומה אפוא‬
‫שכל מטרתו של המדרש היא להוציא משיטתם של מדרשים אחרים‪ ,‬המפרשים‬

                   ‫שבתולי הנערה משמשים להוכחת עדותם של עדי ההזמה‪.‬‬

‫‪ 1	35‬זו לשון המשנה‪' :‬נערה שנתפתתה – בושתה ופגמה וקנסה של אביה‪ ,‬והצער בתפוסה‪ .‬עמדה בדין‬
‫עד שלא מת האב – הרי הן של אב‪ .‬מת האב – הריהן של אחין‪ .‬לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת‬
‫האב – הרי הן של עצמה‪ .‬עמדה בדין עד שלא בגרה – הרי הן של אב‪ .‬מת האב – הרי הן של אחין‪ .‬לא‬
‫הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה – הרי הן של עצמה‪ .‬רבי שמעון אומר‪ :‬אם לא הספיקה לגבות עד שמת‬
‫האב – הרי הן של עצמה‪ ,‬מעשה ידיה ומציאתה‪ ,‬אף על פי שלא גבתה‪ .‬מת האב – הרי הן של אחין'‪.‬‬
‫‪" ' 1	36‬ואלה בתולי בתי" – הרי עדים להזים עדיו של זה' (ספרי לדברים‪ ,‬רלו‪ ,‬עמ' ‪ ;)269‬שם (רלז‪ ,‬עמ'‬
‫‪' :)270–269‬רבי עקיבה אומר‪ :‬הרי הוא אומר "ופרשו השמלה לפני זקני העיר" – נמצאו עדי הבעל‬

        ‫זוממים‪" .‬ופרשו השמלה" – יבואו עדיו של זה ועדיו של זה ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר'‪.‬‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193