Page 192 - גנזי קדם יא
P. 192
190ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
ביחס לדין מוציא שם רע .אדרבה ,ממוציא שם רע למדים על מקרים אחרים,
למשל שהתובע יהיה הדובר הראשון.
(ח) נוכחות הנערה במשפט (פסוק טז) :יפת מדגיש שהבעל והאב חייבים להתייצב
בפני בית הדין :הבעל כדי לטעון את טענתו ,שהרי איש אינו יכול לטעון זאת
במקומו ,והאב כדי להגן עליה .בהזדמנות זו הוא מוסיף ,ששני בעלי דין חייבים
להיות נוכחים בפני הדיין וכל אחד מהם יטען בעצמו את טענותיו ,משום שאם
הדיין ישמע רק את דבריו של אחד משני בעלי הדין הוא עלול לקבל את דבריו
מבלי לשמוע את שני הצדדים .עם זאת ,אין הוא מציין שקיימת על האישה חובה
להיות נוכחת במשפטה.
בספרות חז"ל יש התייחסות מפורשת לנוכחותה של האישה כתנאי יסודי
בניהול משפטו של המוציא שם רע" ' :ואמר את האשה הזאת" – מלמד שאין
אומר דבריו אלא בעמידתה' (ספרי לדברים ,רלה ,עמ' .)268אמנם ,קיימות
התייחסויות לאב ולאם אבל אין במקורות הללו משום קביעה שללא נוכחות
הדמויות האחרות לא ניתן לנהל את המשפט.
אמנם מקורות חז"ל העוסקים בסדרי המשפט קובעים שבעלי הדין חייבים
להיות נוכחים בו ,אבל אין להשליך מהם על הדיון במוציא שם רע ,משום שלא
ברור עד כמה האב ,וכל שכן האם ,הם בעלי דין .לפי שיטת רבי עקיבא ,המפרש
את פרישת השמלה כהבאת עדים ,גם הבעל יכול שלא להיחשב בעל דין בשלב
הראשון של המשפט ,כל עוד לא הוזמו עדיו 142.רק לאחר שהוזמו העדים יכול
האב ליזום תביעת נגד כלפי הבעל שמזימתו נחשפה ,ובמשפט השני ייחשב הבעל,
ללא ספק ,בעל דין (=נתבע) והאב יהיה בעל דינו (=תובע).
(ט) 'וייסרו אותו' (פסוק יח) – מה הם הייסורים? לאחר שהתברר כי הבעל העליל
על אשתו הטרייה עלילת שווא הוא צפוי לעונש מצד בית הדין' :ולקחו זקני העיר
הה ִוא את האיש ְו ִיְּסרּו ֹאת ֹו' (פסוק יח) .לדעת יפת' ,הייסורים הללו אינם אלא
מלקות ,והממונה עליהם הוא בית דין ,כמו שאמר" :והפילו השופט והכהו לפניו"
(דברים כה ,ב) .ולא הזכיר כמה [מלקות] מלקים אותו'.
מקורות חז"ל חד משמעיים בפירוש ש'ויסרו אותו' משמעו עונש מלקות.
בספרי לדברים (רלז ,עמ' )270מצויה רק הערה קצרה" ' :ויסרו אותו" – במכות'.
142ראו :משנה ,סנהדרין א ,א; תוספתא ,סנהדרין א ,ב ,עמ' .415וראו גם סוגיית הבבלי ,סנהדרין ח ע"ב;
ירושלמי ,סנהדרין א א ,יח ע"ב.
