Page 187 - גנזי קדם יא
P. 187
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 185
ההורים דווקא' ,מכיוון שהם אחראים על ענייני בתם' ,ורק אם היא יתומה ,ימלא
אפוטרופוס את חובתם .כשם איש אינו יכול לדבר בשם הבעל ולטעון 'את האשה
הזאת לקחתי' ,כך איש אינו יכול לומר את הדברים האלה זולת אבי הנערה ,אם
הוא נמצא ,או האפוטרופוס שלה.
חז"ל אינם קובעים במפורש שהאב חייב לטפל בבתו .ייתכן שלא ראו צורך
בכך ,שהרי מקרא מפורש הוא ,אבל סביר בהחלט שחכמים ראו זאת רק כתפאורה
קזואיסטית לחוק ,בבחינת 'דיבר הכתוב בהווה' .אף מובן שראו בכך חובה
מוסרית ,בבחינת 'לא תעמוד על דם רעך' (ויקרא יט ,טז) או 'ומבשרך לא תתעלם'
(ישעיהו נח ,ז) ,אבל חובה פורמלית מסודרת כלפי האב לא נדונה במקורות חז"ל.
אדרבה ,יש התייחסות מפורשת לכך שתפקידם של האב והאם אינו רשמי .כך
עולה מספרי לדברים (רלה ,עמ' " ' :)268ולקח אבי הנערה ואמה" – אין לי אלא
שיש לה אב ואם .יש לה אב ולא אם ,אם ולא אב ,לא אב ולא אם מנין? תלמוד
לומר" :נערה" – מכל מקום .אם כן למה נאמר "אבי הנערה ואמה"? הם שגדלו
גידולים רעים ,יבואו ויתנוולו עם גידוליהם'.
אכן ,דעה זו היא לפי הספרי לדברים ,המבוסס על שיטת רבי עקיבא ,אבל
במדרש תנאים לדברים (כב ,טו ,עמ' ,)140המיוחס לרבי ישמעאל ,מפורש" ' :ולקח
אבי הנ' ואמה" – מגיד שאביה ואמה מטפלין בה' .אפשר בהחלט ששיטת רבי
ישמעאל מחויבת יותר לפשוטו של מקרא ורואה בדברי הכתוב הנחיה מפורשת
ולא תיאור מצב .על כל פנים ,אין בדברי מדרש תנאים אותה מידת דווקנות
והרחבה בפרטים ביחס לתיאור מעמדם המשפטי של ההורים כפי שהיא קיימת
אצל יפת .דומה שחז"ל מסתפקים בכך שקיימים עקרונות כלליים לגבי סמכות
האב על בתו ,שגם הם כמובן נלמדים מן המקרא .חכמים משתדלים ליישם
עקרונות אלה באופן שווה במספר רב של חוקים ,תוך המעטת ערכם וייחודם של
הפרטים השייכים לכל חוק וחוק134.
היעדר תפקיד מהותי המוטל על האב בולט בהשוואה לסמכותו בעניין השאת
הבת ,כפי שעולה מהמשך דברי הספרי (שם)" ' :את בתי נתתי לאיש הזה"–
מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו קטנה' .חשוב לציין ,שבשני הדינים לא בא
בחשבון מבחינתם של חז"ל הרעיון של העמדת אפוטרופוס (שיפת כל כך מאריך
בו בהקשר שלנו) במקרה שהנערה יתומה .אדרבה ,מצאנו התייחסות מפורשת
134ראו דבריו של גילת על מגמת הסטנדרטיזציה בהלכה (יצחק דב גילת ,פרקים בהשתלשלות ההלכה,
רמת גן תשנ"ב ,עמ' .)71–63 ,29–28
