Page 185 - גנזי קדם יא
P. 185

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪183‬‬

     ‫במקור מאוחר בהרבה מתייחס המונח 'עלילות' לשכירת עדי השקר מטעם‬
     ‫הבעל‪ ,‬כשיטת רבי יהודה‪ 126.‬לפי פרשנות זו‪ ,‬ברור שהמילה 'עלילות' אינה‬
     ‫מתייחסת לעצם ההתנכלות אלא לאמצעי שבו משתמש הבעל כדי להפלילה –‬
     ‫עדי השקר‪ .‬פרשנות מעין זו אינה אפשרית‪ ,‬כמובן‪ ,‬על פי ההבנה המקורית של‬
     ‫'ופרשו השמלה'‪ ,‬שלפיה אין הבעל משתמש בשום אמצעי כדי להוציא שם רע‬

                                          ‫מלבד עצם הטענה־התואנה‪ ,‬וזו ה'עלילה'‪.‬‬

     ‫(ג) כוחה של טענת 'לא מצאתי בתולים' (פסוק יד)‪ :‬מדברי הבעל 'לא מצאתי לה‬
     ‫בתולים' יפת מדייק‪ ,‬שהבעל התנה בשעת הנישואין שאשתו לעתיד תהיה בתולה‪,‬‬
     ‫שהרי ללא תנאי זה יכול היה האב לדחות את תלונתו בטענה שהוא לא התחייב‬
     ‫שבתו בתולה‪ .‬יפת ממשיך וקובע‪ ,‬שמשום כך נהוג שבשעת הקידושין ובכתובה‬

                             ‫מציינים במפורש אם האישה אלמנה‪ ,‬גרושה או בתולה‪.‬‬
     ‫השאלה העקרונית‪ :‬מדוע בכלל קיימת לבעל זכות הטענה שהנערה בתולה‪,‬‬
     ‫אינה מופיעה במקורות חז"ל בהקשר של מוציא שם רע‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא מונחת‬
     ‫במשתמע ברקעו של הדיון בפרק א של מסכת כתובות (משנה ו) על 'מקח טעות'‪,‬‬

                                                          ‫בדומה להצעתו של יפת‪.‬‬
     ‫וביחס למוציא שם רע‪ ,‬הרי שעם התקבלותה של שיטת רבי עקיבא‪ ,‬המאפשרת‬
     ‫להרשיע את הנערה רק על סמך עדות מפורשת שזינתה בזמן האירוסין‪ ,‬שאלת‬

           ‫הבתולים פקעה לגמרי‪ .‬וכך‪ ,‬הצורך להתייחס לדיוקו של יפת בטל מעיקרו‪.‬‬
     ‫לשיטת רבי ישמעאל ולשיטת רבי אליעזר יש אכן מקום לשאול‪ :‬מדוע להטיל‬
     ‫עונש מוות על נערה רק משום שאינה בתולה? מקורות חז"ל לא ענו על כך‪ ,‬אולי‬
     ‫משום שגברה הנטייה לפרש את דברי רבי אליעזר – וקל וחומר את דברי רבי‬

            ‫ישמעאל‪ –127‬כפי שעשו זאת כמה מן הראשונים‪ 128‬ואף אחד החוקרים‪129.‬‬

       ‫‪ 	126‬שיטת רבי יהודה מבוססת על שיטת רבי עקיבא לגבי הצורך בעדים‪ ,‬אך מוסיפה את תנאי השכירות‪ .‬זו‬
       ‫לשון הבבלי‪ ,‬כתובות מו ע"א‪' :‬דתניא‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬אינו חייב עד שישכור עדים‪ .‬מ"ט דר' יהודה?‬
       ‫אמר ר' אבהו‪ :‬אתיא "שימה" "שימה"‪ ,‬כתיב הכא‪" :‬ושם לה עלילות דברים" (דברים כב‪ ,‬יד)‪ ,‬וכתיב התם‪:‬‬
       ‫"לא תשימון עליו נשך" (שמות כב‪ ,‬כד)‪ ,‬מה להלן ממון‪ ,‬אף כאן ממון‪ .‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ ,‬וכן תני‬

                                         ‫רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי‪ :‬אתיא "שימה" "שימה" '‪.‬‬
       ‫‪ 	127‬כזכור‪ ,‬דברי רבי ישמעאל על השמלה כמטפורה שימשו אחר כך בסיס לעמדת רבי עקיבא‪ ,‬מתנגדו של‬

                                                   ‫רבי ישמעאל! וראו הברייתא בבבלי‪ ,‬כתובות מו ע"א‪.‬‬
       ‫‪ 	128‬זו לשון דברי התוספות‪ ,‬כתובות‪ ,‬שם‪ ,‬ד"ה 'בשלמא'‪' :‬תימה דע"כ בשיש עדים שזינתה איירי דמשום‬
       ‫שלא ימצאו על השמלה דם בתולים אין להורגה‪ .‬א"כ מה תועלת יש בפרישת השמלה‪ ,‬דפשיטא דלא‬
       ‫מיתכחשי עדים בשביל כך‪ ,‬דיש לתלות שהנואף הטה?! וי"ל דסבר דלא מיחייב אלא אם כן העיז פניו‬

            ‫לשנות הידוע‪ ,‬שמחציף להראות השמלה בלא בתולים לבית דין ונמצא שקרן‪ ,‬שהיא מלאה דם'‪.‬‬
                                      ‫‪ 	129‬שמש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)35‬אבל ראו מה שכתב הלבני (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)31‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190