Page 198 - גנזי קדם יא
P. 198
196ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
כן (=כאן) 'ישקל' ונאמר להלן 'שקלים' ,מה 'שקלים' האמור להלן בשקל
הקדש ,אף שקלים האמור כאן בשקל הקדש .אבל אי אתה יודע כמה הוא
כסף .הרי אני דן :נאמר כאן 'כסף' ונאמר באונס 'כסף' (דברים כב ,כט) ,מה
כסף האמור באונס חמשים כסף ,אף כסף האמור כן חמשים כסף .תלמוד
לומר' ...כמהר הבתולות' – הרי כל הבתולות כזו ,מה זו בכסף אף כל
הבתולות בכסף ,מה זו בחמשים כסף אף כל הבתולות בחמשים כסף .רבן
שמעון בן גמליאל אומר :כתובת אשה אין לה קיצבה מן התורה (מכילתא
דרשב"י כב ,טז ,מהדורת אפשטיין־מלמד ,עמ' 161.)209
(יב) משמעות הנימוק 'כי הוציא שם רע על בתולת ישראל' (פסוק יט) :תוספת
המילים 'כי הוציא שם רע על בתולת ישראל' היא ,לדעת יפת ,הנימוק לעונש
ולקנס המוטל על הבעל .יפת מציין ,כי המילים 'על בתולת ישראל' מלמדות
שהקנס הנזכר ייחודי למוציא שם רע ,משום שללא מילים אלה היינו מחייבים
בקנס זה כל מי שאומר דברים מגונים על אדם מישראל.
זאת ועוד ,יפת מדגיש שרק הוצאת שם רע על בתולת ישראל בנושא הבתולים
מחייבת קנס שכזה ,ולא אמירת דברי גנאי בעלמא על בתולת ישראל[' ,לפי
ש]השם הרע בבתולים הוא מה שמייחד אותה ולא דבר אחר' .יפת מביא בשמו של
פרשן אחר ,שאין הוא נוקב בשמו ,שהמילים 'הוציא שם רע' נועדו ללמד כי לא כל
המוציא דבר שקר מפיו חייב בקנס ,אלא רק המוציא שם רע על בתולת ישראל.
161מחלוקת זו משתקפת גם בדעות האמוראים בסוגיית הירושלמי ,כתובות א ב ,כה ע"א–ע"ב' :בתולה
כתובתה מאתים ואלמנה מנה כו' חונה בשם שמואל בשקל הקודש ,רבי בא בר בינא אמר מטבע יוצא'.
לדעת שמואל ,סוג המטבע של הכתובה אינו משתנה ממקום למקום והוא צמוד לערכו של 'שקל
הקדש' (שהוא מנה צורי ,כמבואר בתוספתא ,בכורות ו ,יב ,מהדורת צוקרמאנדל ,עמ' .)541לעומת זאת
רבי בא בר בינא סבור שהמטבע הוא 'המטבע היוצא' ,כלומר המטבע המקומי (כפירוש קרבן העדה,
ד"ה 'מטבע היוצא'; וראו :תוספתא ,שקלים ב ,יא–יג ,מהדורת ליברמן ,עמ' .)210–209הסוגיה מבקשת
לדייק מלשון התוספתא (בכורות ,שם) כשיטת רבי בא' :מתניתא מסייעה לרבי בא בר בינא" :וחמש
סלעים של בן במנה צורי; שלשים של עבד ,חמשים של אונס ושל מפתה ,מאה של מוצי' שם רע – כולן
בשקל הקודש במנה צורי" .ולא תנא כתובת אשה עמהן?' .תוספתא זו אינה מונה את הכתובה בין
החיובים הנקבעים במטבע הצורי ,ויש כאן אפוא ראיה לשיטת רבי בא ,הסבור שהכתובה נקבעת על
פי המטבע המקומי .על כך משיבים' :אמר רבי אבין :כלום למדו (מ)כתובת אשה לא מאונס וממפתה?'.
כלומר ,הכתובה עצמה נלמדה ממוהר הבתולות של המפתה ,שהוקש לתשלום חמישים הכסף של
האונס (מכילתא דרבי ישמעאל ,נזיקין ,יז ,מהדורת הורוויץ־רבין ,עמ' ;308מכילתא דרשב"י כב ,טז,
מהדורת אפשטיין־מלמד ,עמ' ' .)209מכיון דתנינן (=ששנינו) האונס והמפתה כמאן דתנא (=כמי ששנה)
כתובת אשה עמהן' .ראו :ליברמן (לעיל ,הערה ,)137עמ' ,99שורות ;59–58ראו גם :שרמר (לעיל ,הערה
,)157עמ' .245–244
