Page 217 - גנזי קדם יא

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪215‬‬

‫ג‪ .‬ישועה בן יהודה‬

‫תחושת האבלות המתמדת על חורבן ירושלים וגלות ישראל הביאה את הקראים‬
‫לעלות לארץ ישראל לקראת סוף המאה התשיעית ולהקים בה קהילה משגשגת‪,‬‬
‫שכונתה 'עדת השושנים'‪ 194.‬הקהילה הפעילה בירושלים בית לימוד קראי (במקור‪:‬‬
‫'דאר ללעלם')‪ .‬הוא הוקם במאה העשירית בידי המדקדק הקראי אבו יעקוב יוסף‬
‫אבן נוח‪ ,‬ובמסגרתו התפתחה מסורת למדנית קראית מיוחדת של המקרא‪ .‬גם‬
‫יפת בן עלי‪ ,‬שבפירושו עסקנו בחלקו הראשון של המאמר‪ ,‬היה כנראה שותף לבית‬

‫לימוד זה‪.‬‬
‫אחד החכמים הקראים החשובים ביותר שלמדו ופעלו במוסד זה היה ישועה‬
‫בן יהודה‪ ,‬ובשמו הערבי – אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד‪ .‬ישועה היה תלמידם של‬
‫כמה מן החשובים שבחכמי בית הלימוד‪ :‬לוי בן יפת‪ ,‬אבו יעקוב יוסף אלבציר‬
‫ואבו אלפרג' הארון‪ .‬הוא פעל בעיקר סביב ‪ ,1060–1040‬ובין היתר חיבר ספר על‬

‫איסור עריות‪ ,‬שזכה לתרגום עברי בשם 'ספר הישר'‪195.‬‬
‫מפירושו לתורה של ישועה בן יהודה לא שרד כתב יד אחד רצוף של הפירוש‬
‫לספר דברים‪ .‬הפירוש לפרשת 'מוציא שם רע' שלפנינו לקוח משני קטעים‪ ,‬שניהם‬
‫חסרים וקטועים‪ ,‬ומצבם הלקוי מקשה לעתים על פענוחם ועל הבנתם‪ .‬בשונה‬
‫מיפת בן עלי‪ ,‬ישועה תרגם תחילה לערבית את כל הפסוקים הכלולים בסוגיית‬

‫מוציא שם רע ואחר כך דן בהם באריכות‪.‬‬
‫כתב היד הראשון‪ ,RNL Yevr.-Arab. I:2079 ,‬נחלק אף הוא לשני חלקים‪ .‬החלק‬
‫הראשון כולל פירוש לפסוקים הראשונים של פרשת מוציא שם רע (דברים כב‪,‬‬
‫יג–יח) ומצוי בין הדפים ‪ 237‬ע"א – ‪ 240‬ע"ב‪ .‬דף ‪ 241‬ע"א אינו המשך של ענייננו‪,‬‬
‫משום שהוא כולל פירוש על הפסוקים הקודמים לפרשתנו ובהם האיסור ללבוש‬
‫כלאיים‪ .‬בכל עמוד יש עשרים ואחת שורות‪ .‬המשך הפירוש מצוי בין הדפים ‪294‬‬

‫ע"א – ‪ 295‬ע"ב‪ ,‬והוא עוסק בפסוקים האחרונים של פרשת מוציא שם רע‪.‬‬
‫כתב היד השני‪ ,RNL Yevr.-Arab. I:2102 ,‬שנכתב בידי סופר אחר‪ ,‬כולל‬
‫שלושה עמודים‪ :‬דף ‪ 118‬ע"א–ע"ב ודף ‪ 119‬ע"א‪ 196,‬הדנים בעיקר בפסוקים יט–כ‪.‬‬

‫‪ 1 94‬לביבליוגרפיה מקיפה על קהילה זו ראו המקורות הנזכרים אצל פוליאק ושלוסברג (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)48‬עמ'‬
‫‪ ,9‬הערה ‪.3‬‬

‫‪ 195‬לסקירה מקיפה על ישועה‪ ,‬חיבוריו ודמותו הרוחנית ראו‪ :‬חגי בן־שמאי‪' ,‬ישועה בן יהודה – לדמותו של‬
‫חכם קראי ירושלמי במאה הי"א'‪ ,‬פעמים‪( 32 ,‬תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.20–3‬‬

‫‪ 196‬אף שבצילום כתב היד צוין בתחתית העמוד שמספרו ‪ ,117‬תוכנו של העמוד מלמד שהוא בא אחרי דף‬
‫‪ 118‬ע"ב‪ .‬כמו כן מוספרו שני הדפים בידי אלמוני במספרים ‪.112–111‬‬