Page 214 - גנזי קדם יא
P. 214
212ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
הבתולים' 190,העוסקת בעיקרה בתשלום הכתובה .לעמדה שיפת מציג לגבי 'מוכת
עץ' יש מקבילה בולטת במקורות חז"ל ,אם כי אין מדובר בהסכמה גורפת.
העמדה הרווחת במקורות התנאיים היא שמוכת עץ אינה נחשבת בתולה.
זוהי דעתם של שלושת התנאים מדור יבנה שהתווכחו על נאמנות האישה במשנת
כתובות א ,ז' :היא אומרת :מוכת עץ אני ,והוא אומר :לא כי אלא דרוסת איש
את .רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים :נאמנת ,ורבי יהושע אומר :לא מפיה אנו
חיין ,אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה'.
איש אינו מעלה את הטיעון שמוכת עץ נחשבת בעולה ועל כן אינה זכאית
לכתובה 191.ואולם במשנה ג מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בשאלת
זכותה של מוכת העץ בכתובה' :הגדול שבא על הקטנה ,וקטן שבא על הגדולה,
ומוכת עץ – כתובתן מאתים ,דברי רבי מאיר ,וחכמים אומרים :מוכת עץ –
כתובתה מנה' .עמדתם של חכמים מופיעה ללא חולק בתוספתא (כתובות א ,ג,
מהדורת ליברמן ,עמ' ' :)57הבא על החרשת ועל השוטה ועל הבוגרת ועל מוכת
עץ אין להן טענת בתולים' .ועוד שם (ג ,ה ,עמ' ' :)64הבא על החרשת ועל השוטה
ועל בוגרת ועל מוכת עץ – אין להן קנס' .ההתלבטות בשאלה זו עולה במקורות
חז"ל בשני הקשרים נוספים( :א) הגדרת הבתולה המותרת לכוהן גדול; (ב) הגדרת
'אחותו הבתולה הקרובה אליו' לעניין טומאת כוהנים.
(א) בתולה לכוהן גדול :במשנה (יבמות ו ,ד–ה) נאמר במפורש שמוכת עץ אינה
נחשבת בתולה לשם נישואין לכוהן גדול' :כהן גדול ...ולא ישא את הבוגרת .רבי
אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת .לא ישא את מוכת עץ' .בספרא מצאנו דעה
דומה ,אם כי שם יש התייחסות לבוגרת ואין דיון במוכת העץ" ' :אשה בבתוליה
יקח" – פרט לבוגרת שכלו בתוליה .רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירים בבוגרת'
(אמור ב ,ז ,מהדורת וייס ,צד ע"ד) .האם יש להסיק מן ההשמטה שלגבי מוכת העץ
אין חולק (כמפורש במשנה)? נראה שלא ,לאור שתי מסורות (שאמנם חולקות זו
על זו) המובאות בירושלמי (יבמות ו ד ,ז ע"ג):
1 90קיימת גם טענת 'מקח טעות' (ראו :משנה ,כתובות א ,ז).
1 91על פי פשוטה ,המשנה מציגה שתי טענות קיצוניות :הנערה טוענת שמגיעה לה כתובה בשלמותה,
ואילו הבעל טוען כי יש כאן מקח טעות והוא רצה בתולה וקיבל בעולה ,ולכן הוא יכול להוציאה בלא
כתובה .כך עולה ממשנה ו ,שם :האישה טוענת שאמנם אינה בתולה אך נאנסה לאחר אירוסיה ,והבעל
טוען שהדבר קרה לפני כן ולכן הוא יכול לשלחה ללא כתובה ,משום שיש כאן מקח טעות .אכן ,כך
פירש אלבק ,ובעקבותיו הלכנו .ואולם האמוראים בסוגיית הבבלי (יג ע"א) מפרשים באורח קצת שונה.
וראו סוגיית הירושלמי (כתובות א ז ,כה ע"ג) ,הקרובה יותר לדברי אלבק.
