Page 214 - גנזי קדם יא
P. 214

‫‪  212‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫הבתולים'‪ 190,‬העוסקת בעיקרה בתשלום הכתובה‪ .‬לעמדה שיפת מציג לגבי 'מוכת‬
      ‫עץ' יש מקבילה בולטת במקורות חז"ל‪ ,‬אם כי אין מדובר בהסכמה גורפת‪.‬‬

‫העמדה הרווחת במקורות התנאיים היא שמוכת עץ אינה נחשבת בתולה‪.‬‬
‫זוהי דעתם של שלושת התנאים מדור יבנה שהתווכחו על נאמנות האישה במשנת‬
‫כתובות א‪ ,‬ז‪' :‬היא אומרת‪ :‬מוכת עץ אני‪ ,‬והוא אומר‪ :‬לא כי אלא דרוסת איש‬
‫את‪ .‬רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים‪ :‬נאמנת‪ ,‬ורבי יהושע אומר‪ :‬לא מפיה אנו‬

               ‫חיין‪ ,‬אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה'‪.‬‬
‫איש אינו מעלה את הטיעון שמוכת עץ נחשבת בעולה ועל כן אינה זכאית‬
‫לכתובה‪ 191.‬ואולם במשנה ג מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בשאלת‬
‫זכותה של מוכת העץ בכתובה‪' :‬הגדול שבא על הקטנה‪ ,‬וקטן שבא על הגדולה‪,‬‬
‫ומוכת עץ – כתובתן מאתים‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ ,‬וחכמים אומרים‪ :‬מוכת עץ –‬
‫כתובתה מנה'‪ .‬עמדתם של חכמים מופיעה ללא חולק בתוספתא (כתובות א‪ ,‬ג‪,‬‬
‫מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪' :)57‬הבא על החרשת ועל השוטה ועל הבוגרת ועל מוכת‬
‫עץ אין להן טענת בתולים'‪ .‬ועוד שם (ג‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪' :)64‬הבא על החרשת ועל השוטה‬
‫ועל בוגרת ועל מוכת עץ – אין להן קנס'‪ .‬ההתלבטות בשאלה זו עולה במקורות‬
‫חז"ל בשני הקשרים נוספים‪( :‬א) הגדרת הבתולה המותרת לכוהן גדול; (ב) הגדרת‬

                        ‫'אחותו הבתולה הקרובה אליו' לעניין טומאת כוהנים‪.‬‬

‫(א) בתולה לכוהן גדול‪ :‬במשנה (יבמות ו‪ ,‬ד–ה) נאמר במפורש שמוכת עץ אינה‬
‫נחשבת בתולה לשם נישואין לכוהן גדול‪' :‬כהן גדול‪ ...‬ולא ישא את הבוגרת‪ .‬רבי‬
‫אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת‪ .‬לא ישא את מוכת עץ'‪ .‬בספרא מצאנו דעה‬
‫דומה‪ ,‬אם כי שם יש התייחסות לבוגרת ואין דיון במוכת העץ‪" ' :‬אשה בבתוליה‬
‫יקח" – פרט לבוגרת שכלו בתוליה‪ .‬רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירים בבוגרת'‬
‫(אמור ב‪ ,‬ז‪ ,‬מהדורת וייס‪ ,‬צד ע"ד)‪ .‬האם יש להסיק מן ההשמטה שלגבי מוכת העץ‬
‫אין חולק (כמפורש במשנה)? נראה שלא‪ ,‬לאור שתי מסורות (שאמנם חולקות זו‬

                                 ‫על זו) המובאות בירושלמי (יבמות ו ד‪ ,‬ז ע"ג)‪:‬‬

                                         ‫‪ 1	 90‬קיימת גם טענת 'מקח טעות' (ראו‪ :‬משנה‪ ,‬כתובות א‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫‪ 1	 91‬על פי פשוטה‪ ,‬המשנה מציגה שתי טענות קיצוניות‪ :‬הנערה טוענת שמגיעה לה כתובה בשלמותה‪,‬‬
‫ואילו הבעל טוען כי יש כאן מקח טעות והוא רצה בתולה וקיבל בעולה‪ ,‬ולכן הוא יכול להוציאה בלא‬
‫כתובה‪ .‬כך עולה ממשנה ו‪ ,‬שם‪ :‬האישה טוענת שאמנם אינה בתולה אך נאנסה לאחר אירוסיה‪ ,‬והבעל‬
‫טוען שהדבר קרה לפני כן ולכן הוא יכול לשלחה ללא כתובה‪ ,‬משום שיש כאן מקח טעות‪ .‬אכן‪ ,‬כך‬
‫פירש אלבק‪ ,‬ובעקבותיו הלכנו‪ .‬ואולם האמוראים בסוגיית הבבלי (יג ע"א) מפרשים באורח קצת שונה‪.‬‬

                         ‫וראו סוגיית הירושלמי (כתובות א ז‪ ,‬כה ע"ג)‪ ,‬הקרובה יותר לדברי אלבק‪.‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219