Page 215 - גנזי קדם יא
P. 215
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 213
'אלמנ' לא יקח' – בין מן האירוסין בין מן הנישואין' ,גרושה לא יקח' – בין
מן האירוסין בין מן הנישואין .לא ישא את הבוגרת ,רבי לעזר ורבי שמעון
מכשירין בבוגרת .שוין שלא יקח את מוכת עץ .מה בין בוגרת ,מה בין
מוכת עץ? בוגרת – כלו בתוליה במעיה ,מוכת עץ – יצאו בתוליה לחוץ.
ואית דמחלפין (=ויש שמחליפים) :לא ישא את מוכת עץ .רבי לעזר ורבי
שמעון מכשירין במוכת עץ .ושוין שלא ישא את הבוגרת .מה בין בוגרת,
מה בין מוכת עץ? בוגרת – עברו ימי הנעורים ,מוכת עץ – לא עברו
ימי הנעורים.
סביר להניח שהנימוקים 'מה בין וכו' ' (בשתי הגרסאות) אינם מגוף הברייתא ,ואכן
אין להם מקבילות בספרות התנאים .נראה אפוא שהם דברי פרשנות של הסוגיה
להבחנה שהבחינו התנאים בין שני המקרים ,הדומים לכאורה זה לזה192.
שתי הגרסאות מציגות התלבטות של התנאים ביחס למעמדה של מוכת העץ.
לפי הגרסה האחת ,הכול שוללים את הגדרתה כבתולה לעניין נישואין לכוהן
גדול (ואולי אף רבי מאיר בכללם ,למרות עמדתו לגבי זכאותה לכתובה); ואילו
לפי הגרסה האחרת ,קיימת מחלוקת לגבי מוכת העץ ,ורבי אלעזר ורבי שמעון,
שניהם בני דורו של רבי מאיר ,מצדדים בדעה דומה לשלו ורואים במוכת העץ
בתולה לכל דבר.
לכאורה ,לאור העובדה שהתנאים במשנה ובספרא נחלקו לגבי בוגרת ,יש
להעדיף את הגרסה הראשונה בסוגיית הירושלמי ,המעמידה את המחלוקת
בבוגרת ומניחה שיש הסכמה גורפת לכך שמוכת העץ נחשבת כמי שאינה בתולה.
ואולם במסכת שמחות (בקטע שיצוטט להלן) מובאת ברייתא התואמת את
הגרסה השנייה ,ועל כן קשה להכריע בנקודה זו.
(ב) היטמאות כוהן לאחותו הבתולה :בספרא מובא" ' :ולאחותו הבתולה" (ויקרא כא,
ג) – פרט לאנוסה ולמפותה .או יכול שאני מוציא את מוכת עץ? ת"ל (=תלמוד
לומר)" :אשר לא היתה לאיש" – שהוויתה על ידי איש ,ולא שהוויתה בדבר אחר'
(אמור א ,יא ,מהדורת וייס ,צד ע"א) .ממדרש זה עולה ,שמוכת העץ אינה נחשבת
כמי שנבעלה ועל כן לא איבדה את מעמדה כבתולה ,ואחיה הכוהן יכול להיטמא
לה במותה .במקור זה אין מופיעה עמדה חולקת ,אך בברייתא שבירושלמי (שם)
192צירוף המילים 'מה בין' במשמעות של מציאת חילוק נפוצה מאוד בירושלמי אבל נדירה למדי במדרשי
ההלכה.
