Page 248 - גנזי קדם יא
P. 248
246ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
או מוציא שם רע ,שבעצמו רצה לגרום מוות ,אין לדעתם מקום להגבלה של
המלקות לארבעים בלבד.
ישועה ויפת מסכימים בנקודה זו ואינם קוצבים בבירור את מספר המלקות .אופייני
הדבר ,שהקראים נוטים פחות לקבוע דברים שהושארו במקרא ללא הכרעה .חז"ל,
לעומתם ,מחויבים יותר ליצירת הגדרות ברורות ומחייבות ,גם אם הדבר בא על
חשבון הפרשנות המילולית של החוק המקראי.
(יא) מה הם 'מאה כסף' (פסוק יט) :לדעת ישועה ,קונסים את הבעל במאה דרהם
והם ניתנים לאבי הנערה.
במקורות התנאיים אין חולק על כך שיחידת הכסף היא המטבע הקרוי 'סלע',
שערכו ארבעה דינרים .כך מפורש בספרי לדברים' :מאה כסף – כסף צורי' (רלז,
עמ' ;270רמה ,עמ' ,275בדין האונס) .על זיהויו של 'כסף צורי' עם ה'סלע' הרווח
בספרות חז"ל אפשר ללמוד מן המשנה (בכורות ח ,ח)' :חמש סלעים של בן –
במנה צורי; שלשים של עבד וחמשים של אונס ושל מפתה ומאה של מוציא שם
רע – כולם בשקל הקדש במנה צורי' .כך אף עולה מן התוספתא:
כתובת אשה ובעל חוב – במקום הנשואין ,חמש סלעים של בן ,שלשים
של עבד ,חמשים של אונס ושל מפתה ,ומאה של מוציא שם רע – כולם,
אע"פ שהן בבבל ,גובה עליהן כסף ארץ ישראל .כסף שדברה בו תורה
בכל מקום ,זה כסף צורי .כסף צורי ,זה ירושלמי (תוספתא ,כתובות יב,
ו ,מהדורת ליברמן ,עמ' ;99וראו גם :בבלי ,קידושין יא ע"ב; בבא קמא ו
ע"ב).
כך גם עולה מן העובדה שלא מצאנו ערעור על הקביעה ששווי הכתובה כמאתים
זוז ,שהם חמישים שקלים ,כפי שנלמד מהשוואה לדין האונס והמפתה324.
במכילתא דרשב"י (כב ,טז ,מהדורת אפשטיין־מלמד ,עמ' )209נאמר" ' :כמהר
הבתולות" – הרי כל הבתולות כזו :מה זו בכסף אף כל הבתולות בכסף( ,או)
מה זו בחמשים כסף אף כל הבתולות בחמשים כסף .רבן שמע' (=שמעון) בן
3 24ההשוואה בין שני הקנסות מופיעה במדרשי ההלכה (מכילתא דרבי ישמעאל ,נזיקין ,יז ,מהדורת
הורוויץ־רבין ,עמ' ;309מכילתא דרשב"י כב ,טז ,מהדורת אפשטיין־מלמד ,עמ' .)209זיהויו של שיעור זה
עם שיעור הכתובה נרמז במכילתא דרשב"י (שם) .לעצם הזיהוי של המוהר עם הכתובה ראו :מכילתא
דרבי ישמעאל ,שם ,עמ' .308
