Page 247 - גנזי קדם יא
P. 247
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 245
שמצאנו התייחסות מפורשת לכך ש'בתולים' הם השמלה .נשוב ונצטט את סוגיית
הבבלי ,כתובות מו ע"א ,המתייחסת לדעת רבי אליעזר בן יעקב' :לא נאמרו דברים
הללו אלא כשבעל ,בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב ,היינו דכתיב" :ואלה בתולי
בתי" ,אלא לרבנן ,מאי "ואלה בתולי בתי"? ואלה כשרי בתולי בתי' .וביאר שם
רש'י' :עדים שיזימו או יכחישו את אלו ויכשירו את בתך לבתולה גמורה'.
(י) וייסרו אותו – במלקות (פסוק יח) :לדעת ישועה ,הציווי 'וענשו אותו' מלמד על
עונש מלקות .מאחר שישועה מביא כאן דעה זהה לזו של יפת ,דהיינו שהייסורים
הם מלקות ,אם כי אין הוא קובע מהו המספר המוגדר של המלקות ,אין צורך
לחזור על הדברים שהוזכרו לעיל.
יפת אינו מתייחס בבירור למספר המלקות' :ולא הזכיר כמה [מלקות] מלקים אותו
במה שחייב בו מיתה ,ואין לנו עונש קשה יותר ממיתה' .מדבריו ניתן אולי להבין
שמותר להלקותו עד שימות .לעומת זאת ,אצל ישועה הביטוי סתום' ,שילקה
מלקות שלם' ,וכתב היד המשובש והקטוע אינו מאפשר הבנה מדויקת של דעתו.
עם זאת ,מבין הקרעים נראה שליפת ולישועה הייתה מסורת כלשהי ביחס למספר
המקסימלי של מכות שאדם יכול לספוג בלא לגרום למיתתו ,ועל כן הם נקטו
בשאלה זו קו מחמיר ,כדרך ההלכה הקדומה וכגישת ההלכה הקראית.
מעניין להשוות זאת לתאוריה של שמש לגבי עונש המלקות ,שלדבריו הוא חידוש
של חז"ל ותחליף לעונש הכרת החמור 321.אם נכונה ההשערה שהעלינו לעיל ביחס
לתפיסה הקראית בנוגע למלקות ,הרי שבניגוד להם רואים חז"ל בעונש המלקות
תחליף לעונש הכרת ,השקול כמיתה ,אך הם לא התכוונו להכות אדם כמעט עד
מוות ,כתפיסה הקראית ,אלא הכאה סמלית בלבד' :ארבעים יכנו לא יוסיף' (דברים
כה ,ג)322.
הקראים לא רצו ככל הנראה ללמוד את שיעורם של ה'ייסורים' מן המילים
'ארבעים יכנו לא יוסיף' ,משום שהדברים נאמרו ביחס למריבה בין שני אנשים.
במקרה זה ,השופט קובע לרשע עונש מלקות והתורה קובעת גבול לעונש משום
שמדובר בחטא קל יחסית 323.ואולם במקרים כמו בן סורר ומורה ,שעתיד למות,
321שמש (לעיל ,הערה ,)35עמ' .96–82
322סמליותה של ההכאה בולטת גם לאור הדעה שהמלקים צריכים להיות 'חסירי כח ויתרי מדע' (ראו:
בבלי ,מכות כג ע"א).
323ואולם ראו :שמש (לעיל ,הערה ,)35עמ' .86
