Page 56 - גנזי קדם יא
P. 56

‫‪ 54‬נברגרירג ןד‬

‫'ותיפק לי דהוה רועה ואמ' רב יהודה‬                                                           ‫[ה ע"ב]‬
‫סתם רועה פסול'‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן אופן‬
‫שני שמתבטלת השבועה בגללו‪ ,‬בלי שהוא‬         ‫ותיפק לי דהוה רועה ואמ' רב יהודה סתם‬
‫כופר בפקדון‪ ,‬שהרי רועה הוא וסתם רועה‬       ‫רועה פסול אי אן הנא וגה תאני ירתפע‬
‫פסול ואינו יכול לישבע‪ .‬וחילקו‪ ,‬כי האמר‬     ‫אלימין מן אגלה דון אן יכון כופר בפקדון‬
‫רב יהודה סתם רועה פסול ברועה דראעי‬         ‫רועה הוא וסתם רועה פסול ואינו יכול‬
‫דידיה אבל דעלמא אינו פסול‪ ,‬וההוא‬           ‫לישבע פחצל אלאנפצאל כי האמ' רב‬
                                           ‫יהודה סתם רועה פסול ברועה דראעי‬
                ‫רעיא דעלמא הוה ָרא ֵעי‪.‬‬    ‫דידיה אבל דעלמא אינו פסול וההוא רעיא‬
‫'שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות‬
‫מחציה'‪ .‬בירושלמי‪' :‬אינו נשבע אלא על‬                              ‫דעלמא הוה ָרא ֵעי‪:‬‬
‫החצי שהודה'‪ 155.‬ובתוספתא 'כללו שלדבר‬       ‫שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות‬
                                           ‫מחציה‪ .‬בירושל' אינו נשבע אלא על החצי‬
  ‫אינו נשבע אלא על חצי טענה בלבד'‪156.‬‬      ‫שהודה‪ :‬ופי אל תוספה כללו שלדבר אינו‬
‫'מרע ליה לדיבוריה'‪ .‬הכוונה למאמר‬
                                                    ‫נשבע אלא על חצי טענה בלבד‪:‬‬
                             ‫'כולה שלי'‪.‬‬     ‫מרע ליה לדיבוריה יריד קול כולה שלי‪:‬‬
‫'עד דבחישנא ומשכחת לה'‪ .‬עד שנחקור‬
                                           ‫עד דבחישנא ומשכחת לה אלי אן נבחת‬
                                 ‫ונגלה‪.‬‬                                  ‫ונסתכשף‬
‫'כי אמרינן הכופר בפקדון פסול לעדות כגון‬
‫דאתו עדים ואסהידו ביה דההיא שעתא‬           ‫כי אמרינן הכופר בפקדון פסול לעדות כגון‬
‫דקא כפר הוה איתיה לפקדון בביתיה‬            ‫דאתו עדים ואסהידו ביה דההיא שעתא‬
‫והוה ידע ביה'‪ .‬האיי‪ :‬מאן דמצריך שבועה‬      ‫דקא כפר הוה איתיה לפקדון בביתיה והוה‬
‫לפסול הכופר בפקדון טועה הוא שהנשבע‬         ‫ידע ביה‪ :‬האיי מאן דמצריך שבועה לפסול‬
‫לשקר על כל מה שהוא פסול‪ .‬וגמרינן‬           ‫הכופר בפקדון טועה הוא שהנשבע לשקר‬
‫באידך פירקין 'אמר רב ששת הכופר בפקדון‬      ‫על כל מה שהוא פסול‪ .‬וגמרינן באידך‬
                                           ‫פירקין אמ' רב ששת הכופר בפקדון נעשה‬
  ‫נעשה עליו גזלן וקנאו וחייב באונסיו'‪157.‬‬
                                                     ‫עליו גזלן וקנאו וחייב באונסיו‬
‫'ותנא תונא וכחש בה למדנו עונש אזהרה‬
‫מנין תלמוד לומר לא תכחשו וכול' '‪' .‬והא‬                                                      ‫[ו ע"א]‬
‫דאמר רב נחמן שלש שבועות משביעין‬
                                           ‫וקנאתורה‪ 158‬וכחש בה למדנו עונש אזהרה‬
        ‫אותו שבועה שאינה ברשותו'‪159.‬‬       ‫מנין תל' לו' לא תכחשו וכול'‪ :‬והא דאמ'‬
                                           ‫רב נחמן שלש שבועות משביעין אותו‬

                                                            ‫שבועה שאינה ברשותו‪:‬‬

                                       ‫‪ 	155‬ירושלמי‪ ,‬בבא מציעא א א‪ ,‬עמ' ‪ 1215‬במהדורת האקדמיה‪.‬‬
‫‪ 	156‬תוספתא‪ ,‬בבא מציעא א‪ ,‬ב (מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪ .)62‬כך גם הנוסח בכ"י ערפורט‪ ,‬אך בכ"י וינה הנוסח‬

                                         ‫הוא‪' :‬כללו של דבר אינו נשבע אלא על חצי מה שטוען'‪.‬‬
                                                                     ‫‪ 1	57‬בבלי‪ ,‬בבא קמא קה ע"ב‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 1	58‬צ"ל‪' :‬ותנא תונא'‪.‬‬

                                                           ‫‪ 	159‬בדפוס הנוסח הוא‪' :‬אמר רב ששת'‪.‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61