Page 52 - גנזי קדם יא
P. 52

‫‪ 50‬נברגרירג ןד‬

‫'ורב ששת אמר הי לך פטור'‪ .‬מכיוון‬        ‫ורב ששת אמ' לך הילך פטור‪ .‬לאנה יחסב‬
‫שהוא מחשיב את הדבר שנמצא לפניו‬          ‫אלשי אלמסתחצ'ר כאלמדפוע וליסת‬
 ‫כמשולם‪ ,‬ואין זה הודיה במקצת הטענה‪.‬‬
                                                          ‫הודיה במקצת הטענה‪.‬‬
‫'סלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה‬
‫אומר שלש'‪ .‬מאמר זה עוסק בשטר שבו‬                                                         ‫[ד ע"ב]‬
‫הסכום סתום‪ ,‬כגון שהוא אמר שהרי לו‬
‫עלי סלעין דינרין ללא נקיבה בסכום‪,‬‬       ‫סלעין דינרין מלוה או' חמש ולוה או'‬
‫וסכום זה הוא לכל הפחות שניים‪ ,‬ושם‬       ‫שלש הדא מקול פי ותיקה מבהמה אלעדד‬
‫אמר 'סילעין די יכון‪ 137‬ונמחקו אין פחות‬  ‫כאנה קאל שהרי לו עלי סלעין דינרין גיר‬
‫משנים'‪ 138.‬אם המלוה טען חמישה סלעין‬     ‫מחדוד אל כמיה ואקל הדא אלחד אתנין‬
‫והלוה מודה בשלושה יש תוספת של אחד‬       ‫והנאך קאל סילעין די יכון ונמחקו אין‬
‫על מה שנקבע בניסוח הסתום‪ .‬ור' שמעון‬     ‫פחות משנים פאלמלוה אדא אדעא כמס‬
‫בן אלעזר כוללו בהגדרת מודה במקצת‬        ‫סלעין ואללוה מקר בתלתה חצל זאיד‬
‫הטענה‪ ,‬מכיוון שהוא הודה באחד מתוך‬       ‫עלי מסתקר אלמבהם ואחדא ור' שמעון‬
‫כלל הדבר שנטען‪ ,‬והוא חייב שבועה‪ .‬ור'‬    ‫בן אלעזר יגעלה פי צורה מודה במקצת‬
‫עקיבא סובר שהוא משיב אבידה‪ ,‬מכיוון‬      ‫הטענה ואנה קד אקר מן גמלה אלשי‬
‫שאם הוא היה אומר שניים הוא לא היה‬       ‫אלמדעי ואחד ולזמה ימינא ור' עקיבא‬
‫חייב להוסיף‪ ,‬וכאשר הוא אמר שלוש הוא‬     ‫יעתקד אנה משיב אבדה לאנה לו קאל‬
                                        ‫אתנין לם ילזמה אזיד פהו אדא קאל ג'‬
             ‫הוסיף בתורת משיב אבדה‪.‬‬
‫'ושטר כיון דקא מודי ביה כהי לך דמי'‪.‬‬                   ‫זאד פי חכם משיב אבדה‪:‬‬
‫מכיוון שהסכום הכתוב בו הוא כמו הדבר‬
                                        ‫ושטר כיון דקא מודי בה כהי לך דמי לאן‬
                        ‫המוצג המשולם‪.‬‬   ‫אלרסם אלמקיר פיה כאלשי אלחאצ'ר‬
‫'אף זה ישבע מבעי ליה'‪ .‬מכיוון שאם‬
‫שתיים ושלש חייב‪ ,‬אז היה צריך לומר על‬                               ‫אלמדפוע הו‬
                                        ‫אף זה ישבע מבעי ליה לאנה אדא כאן‬
                  ‫השלוש 'אף זה ישבע'‪.‬‬   ‫שתים ושלש חייב לזם ליקול ען אלשלש‬
‫'דמסייע ליה שטרא'‪ .‬בהתאם למה‬
‫שאמרנו‪ ,‬שמה שהוא נטול סכום דינו‬                                     ‫אף זה ישבע‬
‫שתיים‪ ,‬נמצא שהוא מחזק את דבריו‬          ‫דמסייע ליה שטרא חסב מא קלנא אן‬
                                        ‫אלמהמל אלכמיה חכמה אתנין‪ :‬פחצל‬
                              ‫ומאמצם‪.‬‬
‫'אי נמי משום דהוה שטר שעבוד‬                              ‫מקוי קולה ומעצ'ד לה‪:‬‬
‫קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד‬
                                        ‫אי נמי משום דהוה שטר שעבוד קרקעות‬
                                        ‫ואין‪ 139‬נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות‪:‬‬

                                                          ‫‪ 1	37‬צ"ל‪' :‬די ינון'‪.‬‬
‫‪ 	138‬משנה‪ ,‬בבא בתרא י‪ ,‬ב‪ .‬הנוסח שם‪' :‬סילעין די אינון ונמחק אין פחות משנים'‪.‬‬

                                                               ‫‪ 49 	139‬ע"ב‪.‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57