Page 49 - גנזי קדם יא
P. 49
אעיצמ אבבו םיחספ תותכסמל תאיג ןבא קחצי 'ר לש ושוריפ 47
היא תורת ההזמה וגבי עד אחד ופה ליכא היא תורת ההזמה וגבי עד אחד ופה ליכא
תורת הזמה דגבי פה ליכא תורת הזמה כלל תורת הזמה דגבי פה ליכא תורת הזמה כלל
אבל לגבי עד אחד אף על גב דישנו בהזמה אבל לגבי עד אחד אף על גב דישנו בהזמה
אינו בתורת ההזמה דאין שם שנים. אינו בתורת ההזמה 131דאין שם שנים.
ואמרנו דר' חייה תורת ההזמה לא פריך ואמרנו דר' חייה תורת הזמה לא פריך
ואינה קושיא .ולא תקשי לך מה לעד אחד ואינה קושיא ולא תקשי לך מה לעד אחד
שכן ישנו בהזמה בתרי אין העדים נעשין שכן ישנו בהזמה בתרי אין העדים נעשין
זוממין עד שיזומו שניהן דאלמא אין עד זוממין עד שיזומו שניהן דאלמא אין עד
אחד נעשה זומם דהתם כשבאו שנים אחד נעשה זומם דהתם כשבאו שנים
והעידו ונמצא אחד מהן זומם אינו נעשה והעידו ונמצא אחד מהן זומם אינו נעשה
עד זומם שאין העדות מתקיימת בו בלבדו עד זומם שאין העדות מתקיימת בו בלבדו
אלא על בשניהן וכיון שכן אין לך כאשר אלא על בשניהן וכיון שכן אין לך כאשר
זמם לעשות .אבל עד אחד שבא מעיקרו זמם לעשות .אבל עד אחד שבא מעיקרו
להעיד לבדו דנמצא מחייבו שבועה ונמצא להעיד לבדו דנמצא מחייבו שבועה ונמצא
זומם הרי נתחייב אחיו דבר בעדותו וכאשר זומם הרי נתחייב אחיו דבר בעדותו וכאשר
זמם לעשות קרינא ביה ונעשה עד זומם. זמם לעשות קרינא ביה ונעשה עד זומם.
וזה כתוב בשוליים 'אי אמרת בשלמא הי והדא מכתוב פי אלטרה אי אמרת בשלמא
לך מדאוריתא חייב תקינו רבנן שבועה הי לך מדאוריתא חייב תקינו רבנן שבועה
כעין דאוריתא אלא אי אמרת הי לך כעין דאוריתא אלא אי אמרת הי לך
מדאוריתא פטור מי תקני רבנן שבועה מדאוריתא פטור מיתקני רבנן שבועה
דליתא מדאוריתא הכא קושיא והא דליתה מדאוריתא הכא קושיא והא שבועת
שבועת היסת דליתה בדאוריתא ותקנוה
היסת דליתה בדאוריתא ותקנוה רבנן.
רבנן'132.
והחילוק הוא ,שהכוונה במאמרו 'מי תקני ואלאנפצאל אן אלמראד בקול' מי תקני
שבועה דליתה בדאוריתא' היא שאם הכתוב שבועה דליתה בדאורי' אן אלנץ אדא
קבע הלכה בעניין מסוים ולא בזולתו ,הייתה אוגב חכם יכץ אמרא דון אן יכץ גירה כאן
אפשרות לראשונים לתקן תקנה בזולתו ללאואיל אלתסייג פי אלגיר כחכם אלאול
כדין הראשון. ואמא אדא לם יוגד פי אלנץ גמלה הו
אולם אם לא נמצא בכתוב דין זה בעצמו אלחכם בעינה לם יכן ללאואיל אבדאעה
כלל ,לא הייתה לראשונים הרשות באלאבתדא בוגה פהי לך אדא כאן חייב
להמציאו מההתחלה בשום אופן .ו'הי מדאוריתא עלי וגה מא כאן ללאואיל
לך' ,אם הוא היה חייב מדאורייתא באופן
1 31דף 48ע"א.
1 32נראה שהמשפט האחרון ,מן המילה 'הכא' ,הוא חלק מציטוט הגמרא ,אך הוא אינו מופיע בשום עד
נוסח שלפנינו.
