Page 61 - גנזי קדם יא

‫‪59‬‬

‫'טרם עד לא נוצרו דוק ואדמה'‪:‬‬
‫סדר ה' קנני בלתי נודע לשבועות‬

‫יוסף יהלום‬

‫סדרי 'ה' קנני ראשית דרכו' (משלי ח‪ ,‬כב) הם מן הפיוטים הנכבדים ביותר לחג‬
‫השבועות‪ .‬כעשרה סדרים כאלה הגיעו לידינו מידם של פייטנים ארץ ישראלים‪,‬‬
‫צרפתים ואשכנזים‪ .‬כאן מתפרסם לראשונה סדר ארץ ישראלי לא ידוע‪ ,‬שהועתק‬
‫בכתב יד אחד שנתגלה בשלושה קטעי גניזה שונים‪ .‬אגב פרסומו נדון בזיהוי‬
‫המחבר ובמקומו של הפיוט בתולדותיהם של פיוטים מסוג זה‪ .‬אף נדון בשאלות‬
‫של תוכן וצורה‪ ,‬כגון מקומם של סדרי ה' קנני בתוך הקדושתא לשבועות ויחסם‬

‫למקבילות בספרות המדרש ובספרותם של יורדי המרכבה‪.‬‬

‫א‪ .‬מתן תורה וסיפור הפגמים של אבות האומה‬

‫רק התורה בכנותה הבלתי רגילה יכולה לכאורה להטיל דופי במעשיהם של אבות‬
‫האומה ולציין את פגמיהם‪ .‬ניתן לראות בכך גילוי של גישה אנושית‪ ,‬המבוססת‬
‫על ההנחה שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו‪ .‬סיפורי התורה מעוררי אמון דווקא‬
‫בגלל שמייחסים אותם לדמויות הגדולות של האנושות‪ ,‬לאבות האומה‪ .‬מעבר‬
‫לכל זה‪ ,‬גם הנמענים יוצאים נשכרים למשמע סיפור טוב ותיאור דברים כהווייתם‪.‬‬
‫לפעמים הפגם נוגע גם במהות החטא‪ ,‬שכן דווקא באבות האומה גם חטא‬
‫של מה בכך בעל משמעות הוא‪ ,‬לפי שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים‬
‫כחוט השערה‪ .‬משה הכה בסלע כדי שיוציא מים אף שהיה צריך לדבר אליו‪.‬‬
‫בכך הוא גילה קטנות אמונה שעליה היה חייב להיענש‪ .‬לא כל חטא כזה מובן‬
‫לאדם מן השורה‪ ,‬ויש שמידת העונש גם יכולה לעורר ביקורת‪ .‬ואולם‪ ,‬מובן שאין‬

‫חולקים על דברי תורה‪.‬‬
‫למי יש זכות להטיל דופי באבות האומה חוץ מאשר לתורה עצמה – אולי‬
‫לנותן התורה בכבודו ובעצמו‪ .‬משה רבנו‪ ,‬על פי מדרשי פטירת משה‪ ,‬מתווכח עם‬

‫י"א (התשע"ה)‬