Page 64 - גנזי קדם יא
P. 64
62םולהי ףסוי
לאברהם ולא ליצחק ולא ליעקב אלא למשה בלבד ,שנאמר' :הנה אנכי
שולח מלאך לפניך' (שמות כג ,כ)4.
גם הקראי סלמון בן ירו ִחם ,אשר התפלמס עם הרבניים בסוף השליש
הראשון של המאה העשירית ,שם את הוויכוח בפיו של חנוך הוא מטטרון5.
הקראי פותח את שער יז של 'מלחמות ה'' שלו בהתקפה על החיבור המיסטי
'שיעור קומה' .הוא מתייחס בדבריו לחלקו השני של החיבור היהודי הזה ,וטוען
כי לאחר תיאור השיעורים של מידות האל ,רזי תורה' ,אמרו אנשים כופרים
באחרית אלו השערים" :כאשר חפץ הקב"ה לגלות הרז הזה ...קשה היה על שרי
מעלה והיו ְמ ֵצ ִרים" ' .חנוך־מטטרון מביא בפני האל את טענותיהם של המלאכים:
ָּבא ַנ ַער ֶׁשל הקב"ה ְוהּוא ָחנ ֹוְך ֶּבן ֶי ֶרד ֲאהּוב ֹו
ְו ָכְך ְּבת ֹו ֵכח ֹות ֵהִׁשיב ֹו
ָרז ֶזה ַאל ּת ֹו ִציא ִמֵּבית ְּג ָנ ֶזיָך ְל ָכ ְתב ֹו
ְו ֵס ֶתר ָּגד ֹול ַאל ּת ֹו ִציא ֵמא ֹו ְצר ֹו ֶתיָך ְל ִהְׁשַּתֵּמׁש ּב ֹו
ְּג ַעל ָּבָׂשר ָו ָדם ְוַאל ְּת ַה ְּדר ֹו ָכמ ֹונּו
ְוַאל ְּת ַדֶּמה א ֹות ֹו ַּבְּטא ֹו ּ ַכ ֲאֶׁשר ַּבְּט ַתנּו6...
המלאכים טוענים שאין זה ראוי להניח לבן אנוש לראות ולהביט (לבטות ,לבטא)
כמו שבני פמליה של מעלה מביטים ורואים .תחת רזי הקודש הם מציעים להסתפק
בכך שילמדו את האדם 'מוצלה' ,כנראה תפילה ,צלותא ,שאותה הוא יאמר ,ובה
עליו להסתפק 7.והעיקרְ ' :וַאל ְּת ַגּ ֶלה ַהּ ִׁשעּור ִמְּפ ֵני טּו ְמָאת ֹו'.
ראו ;M. Cohen, The Shi’ur Qomah: Texts and Recensions, Tübingen 1995, pp. 105–106 :וכן נוסח 4
הגניזה הקדום המאשר את נוסח ספר רזיאל על אף היותו קטועP. Schäfer, Geniza-Fragmente zur :
5
Hekhalot-Literatur, Tübingen 1984, p. 117 6
ראו :מ' אידל' ,חנוך הוא מטטרון' ,מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ,ו (תשמ"ז) ,עמ' .170–151 7
ראו :ספר מלחמות ה' ,כולל טענות הקראי סלמון בן ירוחים נגד רב סעדיה גאון ,מהדורת י' דודזון ,ניו־
יורק תרצ"ד ,עמ' .125לטופוס של הוויכוח בין האל למלאכים לגבי מתן תורה ראוP. Schäfer, Rivalität :
zwischen Engeln und Menschen, Berlin–New York 1975
והשוו בבלי ,שבת פט ע"א' :מיד כל אחד ואחד (=ממלאכי השרת) נעשה לו אוהב ומסר לו דבר ,שנאמר
"עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" (תהלים סח ,יט) – בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות.
אף מלאך המות מסר לו דבר ,שנאמר "ויתן את הקטרת ויכפר על העם" (במדבר יז ,יב) ,ואומר "ויעמד
בין המתים ובין החיים" וגו' (שם ,שם יג) – אי לאו דאמר ליה ,מי הוה ידע? (=אם לא שאמר לו
[להשתמש בקטורת] ,האם היה יודע?)'.