Page 64 - גנזי קדם יא
P. 64

‫‪ 62‬םולהי ףסוי‬

‫לאברהם ולא ליצחק ולא ליעקב אלא למשה בלבד‪ ,‬שנאמר‪' :‬הנה אנכי‬
                                     ‫שולח מלאך לפניך' (שמות כג‪ ,‬כ)‪4.‬‬

‫גם הקראי סלמון בן ירו ִחם‪ ,‬אשר התפלמס עם הרבניים בסוף השליש‬
‫הראשון של המאה העשירית‪ ,‬שם את הוויכוח בפיו של חנוך הוא מטטרון‪5.‬‬
‫הקראי פותח את שער יז של 'מלחמות ה'' שלו בהתקפה על החיבור המיסטי‬
‫'שיעור קומה'‪ .‬הוא מתייחס בדבריו לחלקו השני של החיבור היהודי הזה‪ ,‬וטוען‬
‫כי לאחר תיאור השיעורים של מידות האל‪ ,‬רזי תורה‪' ,‬אמרו אנשים כופרים‬
‫באחרית אלו השערים‪" :‬כאשר חפץ הקב"ה לגלות הרז הזה‪ ...‬קשה היה על שרי‬
‫מעלה והיו ְמ ֵצ ִרים" '‪ .‬חנוך־מטטרון מביא בפני האל את טענותיהם של המלאכים‪:‬‬

                            ‫ָּבא ַנ ַער ֶׁשל הקב"ה ְוהּוא ָחנ ֹוְך ֶּבן ֶי ֶרד ֲאהּוב ֹו‬
                                                  ‫ְו ָכְך ְּבת ֹו ֵכח ֹות ֵהִׁשיב ֹו‬

                                    ‫ָרז ֶזה ַאל ּת ֹו ִציא ִמֵּבית ְּג ָנ ֶזיָך ְל ָכ ְתב ֹו‬
                         ‫ְו ֵס ֶתר ָּגד ֹול ַאל ּת ֹו ִציא ֵמא ֹו ְצר ֹו ֶתיָך ְל ִהְׁשַּתֵּמׁש ּב ֹו‬

                                       ‫ְּג ַעל ָּבָׂשר ָו ָדם ְוַאל ְּת ַה ְּדר ֹו ָכמ ֹונּו‬
                                ‫ְוַאל ְּת ַדֶּמה א ֹות ֹו ַּבְּטא ֹו ּ ַכ ֲאֶׁשר ַּבְּט ַתנּו‪6...‬‬

‫המלאכים טוענים שאין זה ראוי להניח לבן אנוש לראות ולהביט (לבטות‪ ,‬לבטא)‬
‫כמו שבני פמליה של מעלה מביטים ורואים‪ .‬תחת רזי הקודש הם מציעים להסתפק‬
‫בכך שילמדו את האדם 'מוצלה'‪ ,‬כנראה תפילה‪ ,‬צלותא‪ ,‬שאותה הוא יאמר‪ ,‬ובה‬

                     ‫עליו להסתפק‪ 7.‬והעיקר‪ְ ' :‬וַאל ְּת ַגּ ֶלה ַהּ ִׁשעּור ִמְּפ ֵני טּו ְמָאת ֹו'‪.‬‬

‫ראו‪ ;M. Cohen, The Shi’ur Qomah: Texts and Recensions, Tübingen 1995, pp. 105–106 :‬וכן נוסח‬                 ‫	‪4‬‬
‫הגניזה הקדום המאשר את נוסח ספר רזיאל על אף היותו קטוע‪P. Schäfer, Geniza-Fragmente zur :‬‬
                                                                                                            ‫	‪5‬‬
                                                                 ‫‪Hekhalot-Literatur, Tübingen 1984, p. 117‬‬  ‫‪	6‬‬

      ‫ראו‪ :‬מ' אידל‪' ,‬חנוך הוא מטטרון'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ו (תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.170–151‬‬                  ‫‪	7‬‬
‫ראו‪ :‬ספר מלחמות ה'‪ ,‬כולל טענות הקראי סלמון בן ירוחים נגד רב סעדיה גאון‪ ,‬מהדורת י' דודזון‪ ,‬ניו־‬
‫יורק תרצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .125‬לטופוס של הוויכוח בין האל למלאכים לגבי מתן תורה ראו‪P. Schäfer, Rivalität :‬‬

                                                 ‫‪zwischen Engeln und Menschen, Berlin–New York 1975‬‬

‫והשוו בבלי‪ ,‬שבת פט ע"א‪' :‬מיד כל אחד ואחד (=ממלאכי השרת) נעשה לו אוהב ומסר לו דבר‪ ,‬שנאמר‬
‫"עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" (תהלים סח‪ ,‬יט) – בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות‪.‬‬
‫אף מלאך המות מסר לו דבר‪ ,‬שנאמר "ויתן את הקטרת ויכפר על העם" (במדבר יז‪ ,‬יב)‪ ,‬ואומר "ויעמד‬
‫בין המתים ובין החיים" וגו' (שם‪ ,‬שם יג) – אי לאו דאמר ליה‪ ,‬מי הוה ידע? (=אם לא שאמר לו‬

                                                         ‫[להשתמש בקטורת]‪ ,‬האם היה יודע?)'‪.‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69