Page 67 - גנזי קדם יא
P. 67

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪65‬‬

‫להכנות האקס ָטטיות לאמירת ה'קדושה'‪ ,‬בקדושתא כמו גם בחלק האחרון‬
‫של החיבור המיסטי 'שיעור קומה'‪ ,‬נועד תפקיד דומה ויש בהן ניסוחים קרובים‪,‬‬
‫אם כי בין הקדושתא לחיבור ניכר הבדל אחד חשוב‪ .‬אם החיבור המיסטי מתאר‬
‫את המעמד‪ ,‬הרי התפילה מממשת אותו בפרקטיקה הליטורגית שלה‪ .‬אף חשוב‬
‫לציין‪ ,‬שהטקסטים של ההתעלות המופיעים בשני החיבורים‪ ,‬הן בקומפוזיציה‬
‫של הקדושתא (קרובת השחרית המובילה אל הקדושה) הן בתיאורים של החיבור‬

                         ‫המיסטי‪ ,‬קרובים למדי במבנה‪ ,‬בתוכן ובעיקר בסגנון‪.‬‬
‫טקס אקסטטי זה מתאפיין בהמנונות ובתפילות שעיקרם שבח ותהילה לאל‬
‫באמצעות רשימות ארוכות של תוארי כבוד סינונימיים‪ .‬ברגעי השיא הדיבור‬
‫נעתק מפיהם של המשתתפים‪ ,‬ואין בפיהם אלא שורה של מילים נרדפות ואולי‬
‫אף מילה אחת בלבד‪ ,‬שעליה שבים וחוזרים מרוב התרגשות‪ :‬קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש‪.‬‬
‫לפני כן ההתפעלות מתבטאת בהיעדר יכולת להביע דברים מ ֵעבר לחזרה על‬
‫שמות פעולה דומים גם במשמעותם וגם בצורתם ובצלילם‪ ,‬כגון‪ִ :‬עּלּוץ‪ִ ,‬עּלּוז‪,‬‬
‫ִעּלּוי‪ 11,‬וכיוצא בזה 'ריעות‪ ,‬ישרות‪ ...‬אדירות‪ ,‬עריצות'‪ 12.‬בין השאר יש בהמנונות‬
‫הללו ניסיון להעשיר את הלשון במילים חדשות‪ ,‬האמורות לתאר דברים שאין‬
‫בכוח האדם להשיג וגם לא בכוח הלשון לתאר‪ .‬למקצת המילים הללו אין קיום‬
‫כלל מעבר לשימוש שלהן במיסטיקה של המרכבה‪ .‬אפשר לראות בכך עדות‬
‫לטכניקה מיסטית שהריתמוס משמש בה בבחינת מוליך‪ ,‬המעצב מעין מנטרה‬

                       ‫שיש בכוחה להוביל אל מעמד ההתעלות האקסטטית‪13.‬‬
‫בשלב ההתעלות נכנסים לתמונה טקסטים הנאמרים ברהיטות ובשטף‬
‫גדול‪ ,‬והם מקבילים לפיוטים התופסים את המקום השביעי בקדושתא ונקראים‬
‫'רהיטים' על שם רהיטותם‪ .‬מקומם של הרהיטים בקדושתא קבוע‪ ,‬וההקשר‬
‫שבו הם נאמרים מזכיר מאוד את ההקשר של החלק האקסטטי בחיבור המיסטי‬

                                                               ‫'שיעור קומה'‪.‬‬

‫ראו‪ :‬היכלות רבתי כה‪ ,‬א (בתי מדרשות [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]3‬א‪ ,‬עמ' קה); שיעור קומה (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)4‬‬             ‫‪	11‬‬
‫עמ' ‪ ;121‬והשוו עוד‪' :‬לעלך ולעלזך ולקלסך‪ ,‬תתעלה תתעלז תתקלס' (שפר [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]3‬סעיף ‪.)274‬‬
‫והשוו רשימת לשונות שמחה בפסקתא דרב כהנא‪ ,‬רני עקרה‪ ,‬ד‪ ,‬מהדורת מנדלבוים‪ ,‬עמ' ‪:313–­312‬‬                  ‫‪	12‬‬
                                                                                                      ‫‪1	 3‬‬
                                                             ‫'ׂשיׂשה‪ ,‬עליסה‪ ,‬עליצה‪ ,‬פיצחה‪.'...‬‬
‫מעשה מרכבה‪ ,‬בתוך‪G. Scholem, Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism, and Talmudic :‬‬

              ‫‪' .Tradition, New York 1965, p. 115‬עריצות' כאן מיוחדת במשמעותה‪' :‬תוקף וגבורה'‪.‬‬
‫ראו‪idem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York 1954, pp. 57–63; P.S. Alexander, ‘Prayer :‬‬
‫‪;in the Heikhalot Literature’, Prière, mystique et judaïsme, ed. R. Goetschel, Paris 1987, pp. 43–64‬‬
‫והשוו‪ :‬ש"צ אלטמן‪' ,‬שיר־קדושה בספרות־ההיכלות הקדומה (מתוך כ"י אוקספורד [‪ ,')]1531‬מלילה‪ ,‬ב‬

  ‫(תש"ו)‪ ,‬עמ' ‪( 3‬נדפס שוב בתוך‪ :‬א' אלטמן‪ ,‬פנים של יהדות‪ :‬מסות נבחרות‪ ,‬תל אביב ‪ ,1983‬עמ' ‪.)46‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72