Page 71 - גנזי קדם יא
P. 71

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪69‬‬

    ‫ממשיך את סימן האלף־בית‪ ,‬שנקטע באות למ"ד בסוף פיוט גי"מל‪ ,‬וקובע בו את‬
                                         ‫האקרוסטיכון של האותיות מ"ם עד תי"ו‪.‬‬

    ‫פיוטי ה"א השניים מתארים את ההכנות האחרונות לקבלת התורה‪ .‬הפיוט‬
                                                         ‫הקדם־יניי פותח במילים‪:‬‬

                                 ‫ִניַּגׁש ָע ָניו ‪ִּ /‬פ ְת ֵחי ָמר ֹום ‪ִ /‬לְׁשל ֹול ְנ ַוות ַּב ִית‬
                                    ‫נּוְּתנּו ְב ֹראׁש ֹו ‪ַ /‬ק ְר ֵני ָה ָדר ‪ְ /‬ל ַנּ ֵגי ַח ֵאי ִלים‬

    ‫התפיסה ש'קרן אור פניו' של משה (שמות לד) פירושו קרניים של ממש‪,‬‬
    ‫המיועדות למלחמה במלאכים‪ ,‬מופיעה באמנות הנוצרית ובתרגומי מקרא‬
    ‫קדומים ליוונית וללטינית‪ .‬אנו מוצאים את הקרניים הללו גם בשירה ארמית ארץ‬

                                                            ‫ישראלית לשבועות‪23.‬‬
    ‫בפיוט ה"א השני הקודם לסדר 'אראלי ערפל' האל מונה כביכול את כל‬
    ‫כיתות המלאכים שעדיין לא נבראו בזמן שהאל והתורה היו בבדידות מזהרת‪ .‬את‬
    ‫הדבר הזה אומר האל בכבודו ובעצמו בפזמון 'אני ואמון לבד משחקים'‪ ,‬החוזר‬
    ‫לאחר כל מחרוזת בעלת שלושה טורים‪ ,‬הפותחת בראשה באות אחת מאותיות‬
    ‫החתימה 'אלעזר בירבי קליר'‪ .‬בראש כל טור מטורי הפיוט כולו באות מילות‬

                                                         ‫הקבע 'עד לא' (=לפני)‪24.‬‬

                           ‫ג‪ .‬סדרי 'ה' קנני' הקליריים‬

    ‫מבין שלושת סדרי ה' קנני הקליריים מצטיין בפשטותו 'אלפיים אמה'‪ ,‬שנקלט‬
    ‫במנהגי אשכנז‪ .‬הוא כתוב במחרוזות הסדורות על פי אקרוסטיכון אלף־ביתי‬
    ‫בראשן‪ ,‬בלא תבנית קבע כלשהי למספר טוריהן‪ .‬סדר ה' קנני השני‪' ,‬אגמי קרים'‪,‬‬
    ‫הכתוב באקרוסטיכון אלף־ביתי‪ ,‬אשר נודע בכתבי יד ימי ביניימיים בלבד‪ ,‬כבר‬
    ‫מלווה כל טור וטור בחרוזות הכתובות בהיקף קבוע של עשרה טורים‪ .‬סדר 'אראלי‬

                                                         ‫‪ 2	 3‬יהלום וסוקולוף (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪.112 ,41‬‬
     ‫‪ 2	 4‬אליצור מחשיבה פיוטים משולשים מן הסוג הזה‪ ,‬שרפרן מלווה כל מחרוזת שלהם (ולא כל שלוש‬
     ‫מחרוזות)‪ ,‬פיוטי וי"ו‪ ,‬ולפי גישה זו אין מקום בפיוטי שבועות לפיוט וי"ו הקלסי‪ .‬ואולי כדאי לראות‬
     ‫בהם מעין עסתריוטא משולשת טורים‪ ,‬המקבילה לזו הזוגית הידועה מפיוטי הימים הנוראים‪ .‬ראו‪:‬‬
     ‫ש' אליצור‪' ,‬מקומו של הקיקלר בקדושתא הקלירית'‪ ,‬בתוך‪ :‬ע' פליישר‪ ,‬שירת־הקודש העברית בימי‬
     ‫הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,2‬עמ' ‪ .520–513‬מכל מקום‪ ,‬במקרה שלנו חסר הסיום 'קדוש' ברפרן‪ ,‬והרמז‬
      ‫לתפילת 'אל נא לעולם תוערץ' מלווה את הפיוט הזה כפי שהוא מלווה את כל פיוטי ה"א בקדושתא‪.‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76