Page 70 - גנזי קדם יא
P. 70

‫‪ 68‬םולהי ףסוי‬

‫רועים שבעה'‪' ,‬אמנם חמשה הרים'‪ 17.‬כיוצא בזה אנו מוצאים גם בפיוטי יניי‪,‬‬
‫מראשוני הפייטנים הידועים בשמם‪ ,‬לאחר המילה 'אז'‪' :‬אז תשע מכות'‪' ,‬אז‬
‫חמשה צערים'‪' ,‬אז ארבעה לווים' וכדומה‪ 18.‬אף כך בפיוטים קליריים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫בפיוט ה"א מן הקדושתא הקלירית לשבת שובה‪ ,‬הפותח 'ארבעים ותשע מידות‬
‫ביצירת בראשית'‪ 19.‬וכן מצאנו בפיוט ה"א של קדושת תקופות הקלירית‪ ,‬הפותח‬

        ‫'ארבע תקופות זו בזו תכופות‪ ...‬בשלש מאות ושמונים וחמש חלונות'‪20.‬‬
‫בין שלוש הקדושתאות הקליריות לשבועות ששרד בהן הפיוט החמישי‪,‬‬
‫הבא לפני סדר ה' קנני (הפיוט השישי)‪ ,‬ניכר פיוט ה"א שלפני סדר 'אראלי ערפל'‬
‫במילות פתיחה טיפוסיות‪' :‬אישש חמשה הרים'‪ 21.‬מלבד הפירוט של עשרת‬
‫הדיברות בא בהמשך גם פירוט שלשלת המסירה של התורה‪ ,‬אמנם בגיוון מסוים‬
‫לעומת מה שנמסר בפתיחה למסכת אבות‪ :‬משה‪ ,‬יהושע‪ ,‬זקנים‪ ,‬נביאים ('לובשי‬
‫תפילים בקביעות')‪ ,‬אנשי כנסת הגדולה ('סופרים')‪ ,‬שמאי והילל ותלמידיהם‪.‬‬
‫בפיוט החמישי שלפני סדר 'אגמי קרים' הקלירי מונה הפייטן‪ ,‬לצד המנייה‬
‫הרגילה של עשרת הדיברות‪ ,‬גם את שבעת הקולות הנזכרים בתהלים כט‪ ,‬ג–ט‪,‬‬

                                             ‫אשר נשמעו בשעת מתן תורה‪22.‬‬
‫גם בקדושתא קדם־יניית ליום מתן תורה מופיע פיוט ה"א אלפביתי שעניינו‬
‫מנייה של עשרת הדיברות‪ .‬פיוט ה"א נוסף מופיע גם כאן‪ ,‬כמו לפני סדר 'אגמי‬
‫קרים' ולפני סדר 'אראלי ערפל' הקליריים‪ ,‬שבהם אלעזר בירבי קליר חותם את‬
‫שמו באקרוסטיכון‪ .‬פיוט ה"א השני שבקדושתא הקדם־יניית שונה מהם‪ .‬הוא‬

‫‪ 	17‬ראו‪W.J. van Bekkum, Hebrew Poetry from Late Antiquity: Liturgical Poems of Yehudah, Leiden :‬‬

                                                                                           ‫‪1998, pp. 29, 90, 121‬‬

‫‪ 	18‬צ"מ רבינוביץ‪ ,‬מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים‪ ,‬א–ב‪ ,‬ירושלים תשמ"ה–תשמ"ז; א‪ ,‬עמ' ‪,300‬‬
                                                                                    ‫‪.434 ,311‬‬

‫‪ 	19‬ע' הכהן‪" ' ,‬אימנתה תעל לנמהרים"‪ :‬קדושתא קילירית לשבת שובה'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬יג [כג] (תשנ"ו)‪ ,‬עמ'‬
                   ‫‪ ;23‬והכוונה‪ :‬בארבעים ותשע מידות נברא העולם ממידת הרוח והעבים וכדומה‪.‬‬

‫‪ 2	 0‬ש' שפיגל‪ ,‬אבות הפיוט‪ :‬מקורות ומחקרים לתולדות הפיוט בארץ ישראל‪ ,‬בעריכת מ"ח שמלצר‪ ,‬ניו־יורק‬
                                                                    ‫וירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.131‬‬

                                     ‫‪ 2	1‬יהלום‪' ,‬עד לא אורך ורוחב אלים' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬עמ' ‪.110‬‬
‫‪ 	22‬אליצור‪ ,‬מתן תורה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪ ;160–158‬בפיוט ה"א שם‪ ,‬נוסף‪ :‬שבעים אומות‪ ,‬עשרה מקומות‬
‫שנקראו ישראל כלה‪ ,‬וכמובן עשרת הדיברות (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)161‬בכ"י אוקספורד ‪ Heb d 41‬דף ‪( 86‬קטלוג‬
‫נויבאואר ‪ )2714/174‬מופיע גם בקדושתא 'ארץ מטה'‪ ,‬שנודעה במחזור אשכנז‪ ,‬פיוט ה"א נוסף 'אומן‬
‫מכל גברים'‪ .‬לפי חישוב החוסר בכתב היד‪ ,‬הוא עמד לפני הפיוט הידוע 'אז בכתב אשורית'‪ .‬גם הוא‬
‫כתוב במתכונת משולשת (קיקלרית) וחתום באלף־בית פשוט‪ ,‬ואף הוא מונה לאחר עשרת הדיברות את‬

                                                     ‫שבעת הקולות שנשמעו בשעת מתן תורה‪.‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75