Page 69 - גנזי קדם יא
P. 69
תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס 67
שורה ארוכה של פיוטי תבנית בעלי מילות קבע החותמים את 'שיעור קומה'
מזכירים במידה רבה את פיוטי הרהיטים שבקדושתא ,פיוטי זי"ן ,כן את קטע
ההתעלות האולטימטיבי החותם את היצירה כולה ,את הסילוק (על פי סל"ק
הארמי ,שעניינו עלייה והתעלות לקראת ההכרזה :קדוש ,קדוש ,קדוש) .טקסטים
אלה מצטיינים במילות שבח שצליליהן חוזרים על פי זיווגי צורה היוצרים גם
מילים מחודשות .אכן ,בשלב זה של טקס הקדושה נוצרות הן בספר 'שיעור קומה'
הן בפיוטים מילים שכל מטרתן להאדיר ולהגביר ,להקדיש ולהעריץ .הסוף והשיא
של הטקס הזה הוא ההכרזה החוזרת על מילת 'קדוש' שלוש פעמים15.
שלושת החלקים של 'שיעור קומה' – ההתבוננות בעליונים (השיעורים
ושמות הקודש) ,המשא ומתן סביב גילוי הסוד והמסירה בתחתונים ,ולבסוף
טקס הקדושה וההקדשה – מקבילים במידה רבה לשלושת החלקים המרכזיים
בקדושתא ,הפיוטים הנקראים על שם מקומם במערכת ,פיוטי ה"א ,וי"ו וזי"ן.
לפני האמירות האקסטטיות המקבילות לפיוטי זי"ן בקדושתא בא המשא ומתן
השמימי שסדר ה' קנני ,פיוט וי"ו ,מקביל לו במדויק .ואולם ,גם בתוך פיוט
ה"א מסתתרים יסודות המזכירים במידה רבה את חטיבת ההתבוננות שעניינה
השיעורים והמידות .פיוט זה מתאפיין בעיסוק הנומרולוגי.
רבים מפיוטי ה"א בקדושתא הקלסית פותחים בהצעה של מספר ההולך
ומתפרט ,הולך ומתפייט .כך ,למשל ,פותחים פיוטי ה"א בקדושתאות לסדרי
הקריאה התלת שנתית שכתב הפייטן יהודה בצירופים קבועים ,שבראשם המילה
'אמנם' ,הנושאת את האות אל"ף ,הראשונה באותיות האלף־בית שפיוט זה חתום
בהן 16.למילה 'אמנם' מצטרף דרך קבע שם מספר' :אמנם עשר ירידות'' ,אמנם
בעלי ה'היכלות' .זולאי אף חושד ביניי שהוא בעל הפיוט הידוע 'האדרת והאמונה לחי עולמים /הבינה
והברכה לחי עולמים' (היכלות רבתי ,נוסח מאגרים ,כו ,ז) .ראו :מ' זולאי' ,מחקרי יניי' ,ידיעות המכון
לחקר השירה העברית ,ב (תרצ"ו) ,עמ' רסו.
15חזרה וכפילות של תוארי כבוד לא היו לרצון חכמים ,במיוחד כאשר הם התערבו בלשון תפילת הקבע.
כך נזפו ר' יוחנן ור' יונתן באותו חזן מן הדרום אשר שילב בברכה הראשונה מטבעות לשון מספרות
ההיכלות ,ואמר בתפילתו' :האל הגדול הגבור והנורא – האביר והאמיץ .'...השוו :ירושלמי ,ברכות ט
א ,יב ע"ד; בבלי ,מגילה כה ע"א' :האל הגדול הגיבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ' .והשוו בספרות
ההיכלות' :האל הגדול הגיבור והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר' (שפר [לעיל ,הערה ,]3סעיף .)419
רשימת התארים פותחת בדרך כלל בשרשרת המקובלת' :הגדול הגיבור והנורא' (דברים י ,יז; נחמיה ט,
לב) וממשיכה בתוספות מחזקות.
1 6בהזדמנויות חגיגיות ,שבהן נזקקים פייטנים לשני פיוטי ה"א ,פיוט ה"א הראשון הוא המונה את עשרת
הדיברות וכתוב באקרוסטיכון אלף־ביתי.
