Page 63 - גנזי קדם יא
P. 63

‫תועובשל עדונ יתלב יננק 'ה רדס ‪61‬‬

‫עד שבאצבע גבורתי אכתוב ‪ /‬עד שאקח את כלתי ואלך ‪ /‬עד שאקח את‬
                                                        ‫תורתי וארד)‪.‬‬

‫לית אנא נחית עד בריוני נחמא ‪ /‬עד בלוחות נדמה ‪ /‬עד אסב כלתי‬
‫וא<זיל> ‪ /‬עד אסב אורייתי ואחות (=אין אני יורד ‪ /‬עד שאראה את‬
‫בוראי ‪ /‬עד שבלוחות אביט ‪ /‬עד שאקח את כלתי ואלך ‪ /‬עד שאקח את‬

                                                        ‫תורתי וארד)‪2.‬‬

          ‫והפיוט ממשיך ומשמיע את דבריו של משה על פי אותיות האלף־בית‪.‬‬
‫בנוסח אחר‪ ,‬המשוקע בספר 'חנוך השלישי'‪ ,‬חנוך בעצמו – המגולם בדמות‬
‫מטטרון – מנהל את הוויכוח עם מלאכי השמים‪ 3.‬הם טוענים נגדו שאין לו רשות‬
‫למסור את סודות השמים לבני האדם והוא עונה להם שהאל התיר לו לעשות‬
‫זאת; אמנם הוא לא הרשה לו למסור את הסודות לא לאדם הראשון ולא לנוח‪,‬‬

                     ‫וגם לא לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב‪ ,‬אבל למשה הותר הדבר‪.‬‬
‫כך גם עולה מן החיבור המיסטי הקדום 'שיעור קומה'‪ .‬אף החיבור הזה‬
‫עוסק בוויכוח המתנהל בעולמות העליונים סביב מתן התורה וגילוי סודותיה‬
‫לבני האדם‪ .‬לפי אחד הנוסחים הקדומים של החיבור מספר מטטרון‪ ,‬שהוא גם‬
‫שר התורה‪ ,‬שהאל לא הרשה לו למסור את רזי התורה לא לאדם הראשון‪ ,‬לא‬

            ‫לשם הגדול‪ ,‬לא לאברהם‪ ,‬לא ליצחק ולא ליעקב אלא למשה בלבד‪:‬‬

‫‪...‬ונתן בחדרי חדרים ובסתר[י] סתרים ונפלאי פלאים למשה‪ .‬ולא נתן‬
‫הב"ה רשות להשתמש בו לא לאדם הראשון ולא לשם הגדול [בן נח] ולא‬

‫שירת בני מערבא‪ :‬שירים ארמיים של יהודי ארץ־ישראל בתקופה הביזנטית‪ ,‬מהדורת י' יהלום‬               ‫‪	2‬‬
‫ומ' סוקולוף‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;121–116‬והשוו עוד שם‪ ,‬עמ' ‪' :115–114‬נעו מלאכים ‪ /‬מול‬          ‫‪	3‬‬
‫אופנים‪ // ‬כאשר ראו את משה ‪ /‬מתקרב לערפל‪ ...‬היכנס והתקרב ‪ /‬רועם של בניי ‪ //‬קרא מכיסאו ‪/‬‬
‫המלאך'; וראו בשחזור המשוער‪' :‬קרא יהואל המלאך ‪ /‬מכסאו של המלך'‪ .‬והשוו גם‪ :‬פרקי דר' אליעזר‪,‬‬
‫מו‪' :‬אמרו לו מלאכי השרת‪ :‬משה‪ ,‬לא נתנה התורה אלא למענינו‪ ;'...‬אבות דר' נתן‪ ,‬מהדורת ש"ז שכטר‪,‬‬

                                                                ‫וינה תרמ"ז‪ ,‬נוסח א‪ ,‬ב‪ ,‬ה ע"ב‪.‬‬
‫ראו‪ :‬א' ילינק‪ ,‬בית המדרש‪ ,‬ד"צ‪ :‬ירושלים תרצ"ח‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪' :1­17–116‬אמר מטטרון מלאך שר הפנים‪,‬‬
‫מלאך שר התורה‪ ...‬ה' אלקי ישראל הוא עד לי בדבר זה שכשגליתי רז זה למשה‪ ,‬רעשו עלי כל חיילי‬
‫מרום שבכל רקיע ורקיע‪ ,‬ואמרו לי‪ :‬מפני מה אתה מגלה רז זה לבני אדם ילוד אשה בעלי מום בעלי‬
‫טומאה בעלי דם בעלי זיבה בעלי טיפות סרוחות‪ ,‬רז שנבראו בו שמים וארץ‪ ,‬ים ויבשה‪ ...‬אמרתי להם‬
‫מפני שנתן לי רשות הקב"ה‪ ,‬ועוד נטלתי רשות מכסא רם ונשא שכל שמות המפורשות‪ ...‬ולא נתקררה‬
‫דעתן עד שנזפן הקב"ה והוציאם בנזיפה מלפניו ואמר להם‪ :‬אני רציתי ואני חשקתי ואני פקדתי‬
‫ואני מסרתי למטטרון עבדי בלבד‪ ,‬שהוא אחד מכל בני מרום‪ ,‬ומטטרון מן בית גנזים שלי (ו)מסרו‬
‫למשה‪ ,‬ומשה ליהושע‪( '...‬ראו‪ :‬פ' שפר‪ ,‬סינופסיס לספרות ההיכלות‪ ,‬טיבינגן ‪ ,1981‬סעיפים ‪;80–78‬‬
‫והשוו‪ :‬אותיות דרבי עקיבא‪ ,‬נוסח א‪ ,‬אות אל"ף‪ ,‬בתוך‪ :‬ש"א ורטהיימר‪ ,‬בתי מדרשות‪ ,‬א–ב‪ ,‬ירושלים‬

                                                              ‫תש"י–תשי"ג; ב‪ ,‬עמ' שנג–שנה)‪.‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68