Page 11 - etmol_136

‫חתונה‬
‫בהראת‬

‫בקהילה היהודית‬
‫באפגניסתאן היתה החתונה‬

‫חגיגה גדולה שנמשכה‬
‫ימים רבים‬

‫חתן וכלה‬ ‫מאת נעם ברעם בן־יוסף‬

‫המאה ה־‪ .9‬בשוק זה‪ ,‬ולאורך הרחוב הפונה מערבה‪ ,‬היו‬ ‫יהדות אפגניסתאן כעדה נבדלת‪ ,‬כמו המדינה שעל שמה‬
‫פזורות חנויות הטקסטיל והתבלינים של היהודים‪ .‬משני‬ ‫היא קרויה‪ ,‬היא תופעה מאוחרת למדי‪ .‬למעשה היא חלק‬
‫צדי הרחוב היתה שכונת היהודים‪ .‬לא היה זה גטו‬ ‫מכלל יהדות אזור כ׳וראסאן‪ ,‬המשתרע ממזרח איראן עד‬
‫והיהודים חיו בשכנות טובה עם המוסלמים הסונים‪ ,‬אולם‬ ‫בוכארה‪ ,‬שהקהילות הפזורות בו הן חטיבה אחת מבחינת‬
‫בעיני השיעים הקיצוניים נחשבו טמאים‪ .‬החיים‬ ‫השפה הכתובה — דיאלקט פרסי — המנהגים והתרבות‬
‫הקהילתיים התרכזו מסביב לארבעה בתי־כנסת שבשכונה‪.‬‬ ‫החומרית‪ .‬לפי המסורת הגיעו ראשוני היהודים לאזור זה‬
‫עם עשרת השבטים‪ ,‬שהוגלו מארץ־ישראל בידי הבבלים‪,‬‬
‫בתי הכנסת‬ ‫אך עדויות עליהם בכתובים קיימות רק מן המאה ה־‪4‬‬

‫בתי־הכנסת‪ ,‬גדולים ומפוארים‪ ,‬נקראו על שם הרבנים‬ ‫לספירה‪.‬‬
‫שעמדו בראשם‪ .‬הם נבנו בין ראשית המאה ה־‪ 19‬לראשית‬ ‫מן המאה ה־‪ 19‬ואילך יש בידינו מידע רצוף על יהודי‬
‫המאה ה־‪ ,20‬על חורבות בתי־כנסת קדומים‪ .‬כל בית־כנסת‬ ‫אפגניסתאן ובעיקר על קהילת הראת‪ ,‬שהפכה לאחת‬
‫היה למעשה מערכת מבנים בני שתיים עד שלוש קומות‬ ‫הקהילות המרכזיות באזור‪ ,‬לאחר שיהודי משהד שבאיראן‬
‫שהקיפו חצר מרכזית‪ .‬המערכת כללה בית־כנסת אחד‬ ‫מצאו בה מקלט בעקבות גזירת המרות הדת של ‪ .1839‬רוב‬
‫גדול‪ ,‬בית־כנסת קטן יותר‪ ,‬בית מדרש‪ ,‬מקווה טהרה‪,‬‬ ‫יהודי העיר‪ ,‬היושבת בצומת דרכי המשי מן המזרח הרחוק‬
‫לאגן הים התיכון ולאירופה‪ ,‬עסקו במסחר‪ .‬ב־‪ 1948‬נמנו‬
‫מגורי שמש וחדרי אחסון‪.‬‬ ‫בהראת כ־‪ 2,500‬איש)כל יהודי אפגניסתאן מנו ב־‪ 1935‬כ־‬
‫ב־‪ ,1979‬עם הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן‪ ,‬עזבו‬ ‫‪ 6,750‬נפש(‪ .‬מרביתם עלו לארץ בשנות ה־‪ 50‬וה־‪60‬‬
‫אחרוני היהודים את הראת ובתי־הכנסת נותרו בשממונם‪.‬‬ ‫והתיישבו בתל־אביב‪ ,‬בחולון ובירושלים‪ .‬המעטים שנותרו‬
‫כשכבשו המורדים האפגנים את העיר לאחר נסיגת‬
‫הסובייטים ב־‪ , 1989‬חרב בית־הכנסת המרכזי ומצב‬ ‫עברו לקאבול הבירה וגם אותה עזבו בשנות ה־‪.80‬‬
‫העיר הראת יושבת בעמק הפורה של נהר ההרי־רוד‪.‬‬
‫האחרים הולך מאז ומתדרדר‪.‬‬ ‫בשל מיקומה האסטרטגי ידעה תהפוכות שלטון רבות מימי‬
‫קהילת הראת היתה מורכבת מבתי־אב שכללו משלוש‬ ‫אלכסנדר מוקדון )‪ 336‬לפני הספירה(‪ ,‬דרך ג׳ינגיס ח׳אן‪,‬‬
‫עד שבע משפחות קטנות‪ .‬כל בית־אב התגורר בבית אחד‬ ‫הכובש המוגולי תימור לאנג ואחרים‪ .‬בראשית המאה ה־‪15‬‬
‫גדול־מידות‪ ,‬בן שתיים עד שלוש קומות‪ ,‬שנבנה בצורת‬ ‫הפכה הראת לבירת האימפריה המוגולית וידעה תקופת‬
‫האות ח׳ סביב חצר מרכזית רחבת־ידיים‪ .‬בקומה התחתונה‬ ‫פריחה‪ .‬בתקופה זו הורחבו שווהיה‪ ,‬נבנו בה מבנים‬
‫של הבניין היו המטבח והמחסנים ובצד הצפוני — חדרים‬ ‫מפוארים וניטעו גנים מרהיבים‪ .‬מעל לכל נודעה אז הראת‬
‫למגורי הקיץ‪ .‬לעומת זאת מגורי החורף נמצאו בדרך־כלל‬ ‫כמרכז אמנותי רוחני‪ ,‬במיוחד בתחומי השירה והציור‬
‫בקומות העליונות בצד הדרומי‪ .‬חלוקת החדרים תאמה את‬
‫תנודות האקלים הקיצוניות השוררות בהראת — מקיץ חם‬ ‫המיניאטורי‪.‬‬
‫הראת חרבה פעמים מספר אך שמרה על המבנה הבסיסי‬
‫מאוד ועד לחורף קשה ומושלג‪.‬‬ ‫של עיר רבועה מוקפת חומה שארבעת שעריה מוליכים‬
‫האירוסין והחתונה נחוגו בהראת בשורה של טקסים‪,‬‬ ‫לשני רחובות שוק מצטלבים‪ ,‬היוצרים ארבעה רובעים‪.‬‬
‫שנפרשו על פני תקופה ממושכת‪ ,‬בדרך־כלל כשנה‪ .‬גיל‬ ‫סמוך לצומת הרחובות שכן השוק המרכזי המקורה ובו‬
‫חנויות שטיחים ואריגים שהראת נודעה בהם כבר מן‬
‫‪11‬‬