Page 15 - etmol_136
P. 15

‫רישום של חייל אוסטרלי של הכפר שייח׳ מונס משנת ‪ ,1917‬בראש הגבעה "הבית הירוק"‬

‫בלב מכלול האוניברסיטה של תל־אביב שופץ ביתו של שיוז׳ בידאס • סיפורו של‬
                                      ‫הבית והכפר‬

‫סביב חצר פנימית פתוחה לצפון‪ .‬האגף‬             ‫מאת עירית עמית‬                   ‫מקור שמו של הכפר שיח׳ מוניס לא‬
‫חחדש שימש את משפחות ילדי השיח׳‪,‬‬                                                ‫ידוע‪ .‬המילה שיח׳ נועדה לציין זקן‪,‬‬
‫והאגף הישן‪ ,‬שהוסיף לשמש את השיח׳‬         ‫בשלהי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬            ‫מכובד‪ ,‬איש דת‪ ,‬ראש בית אב או זקן‬
‫בידאס עצמו‪ ,‬בלט למרחוק בגלל צבעו‬         ‫בחודש נובמבר ‪ ,1917‬הגיעו הכוחות‬       ‫הכפר‪ .‬יש הסוברים כי הכפר נבנה‬
‫הירוק ובגלל הארקדה המפוארת שעט­‬          ‫הבריטים המתקדמים לפאתי הכפר‪.‬‬          ‫בסמוך לקברו של קדוש מקומי‪ .‬במפת‬
                                         ‫התורכים הציבו חיילים בשיח׳ מוניס‬      ‫ז׳קוטין )על שמו של המהנדס בצבא‬
                          ‫רה את חזיתו‪.‬‬   ‫כדי להגן על הגזרה הצפונית של‬          ‫נפוליאון שהיה אחראי ליצירתה( משנת‬
                                         ‫הירקון מפני הפלישה הבריטית מדרום‪.‬‬     ‫‪ 1799‬מסומן הכפר בשמו האחר אל־‬
       ‫רוכשים קרקעות‬                     ‫בעקבות צליחה לילית וקרב הפתעה ב­‬      ‫ד׳הר‪ ,‬שפירושו גב‪ ,‬וזאת משום מיקומו‬
                                         ‫! בדצמבר נפל הכפר לידיים בריטיות‪.‬‬     ‫של היישוב בגב הגבעה שליד הירקון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1924‬החלה התעוררות חזקה‬             ‫את הקרב צייר במדוייק צייר אוסטרלי‬     ‫במסעותיו של ברגגרן בארצות המזרח־‬
‫של פעילות התיישבותית בשרון‪ .‬שני‬          ‫שהתלווה לכוחות הבריטים‪ .‬בציוריו‬       ‫התיכון בשנת ‪ 1821‬חוזר חשם שיח׳‬
                                         ‫בולט הבית של משפחת בידאס‪ ,‬שהוא‬        ‫מוניס‪ ,‬ועל־יד השם מציין הכותב את‬
                      ‫גורמים תרמו לה‪:‬‬                                          ‫חשיבותו האסטרטגית של הכפר‪ .‬ואכן‬
‫א‪ .‬הפרדסים שנהרסו בתקופת מלח­‬                       ‫הגבוה והגדול ביותר בכפר‪.‬‬   ‫תושבי הכפר נהגו לגבות מס מן החוצים‬
‫מת העולם הראשונה שוקמו והחלו‬                                                   ‫את הגשר על הירקון ועוברים דרך הכפר‬
‫לשאת פרי‪ .‬שיקומם המהיר חל הודות‬          ‫המעבר מן השלטון התורכי לשלטון‬
‫לשינויים בשיטות ההשקייה‪ ,‬וקידוחים‬        ‫המנדטורי הביא עמו שינויים רבים‬                                 ‫בדרכם צפונה‪.‬‬
‫ברצועת החול שהוכתרו בהצלחה ושי­‬          ‫בארץ ישראל‪ .‬החל הסדר רישום מק­‬
‫חררו את ההתיישבות מן התלות במ­‬           ‫רקעין‪ ,‬ניתנו רשיונות בנייה והבטחון‬    ‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪,19‬‬
‫קורות מים סמוכים למקווי מים זורמים‪.‬‬      ‫בדרכים גבר‪ .‬בעקבות הצהרת בלפור‬        ‫בתקופת שלטונו של איברהים פחה‪,‬‬
‫ב‪ .‬עולים יהודים בני המעמד הבינוני‬        ‫גברה העלייה היהודית‪ ,‬התרחבה ההת­‬      ‫גדל הכפר והתרחב‪ .‬השליט המצרי‬
‫בעלייה הרביעית שביקשו להשקיע את‬          ‫יישבות וגדלו ההשקעות במקרקעין‬         ‫הביא פועלים ממצרים ליפו ולסביבתה‪,‬‬
‫כספם במפעלים חקלאיים נושאי רווח‪.‬‬         ‫ובמפעלי התיישבות‪ .‬שינויים אלה‬         ‫ואלה השתכנו בכפר ועיבדו את אדמו­‬
‫חכפר שיח׳ מוניס נהנה מהתעוררות‬           ‫לצד התפתחות העיר יפו ולאחריה‬          ‫תיו‪ .‬באדמות הקרובות לשטחי ההצפה‬
‫זו‪ .‬באדמות הכפר ניטעו פרדסים‬             ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬האיצו גם את התפתחותו‬         ‫של הירקון גידלו ירקות‪ ,‬ולצד בתי אבן‬
‫והופעלו שיטות השקייה חדשות‪ ,‬שווין‬        ‫של הכפר שיח׳ מוניס‪ ,‬עדות לכך הם‬       ‫פשוטים בני קומה אחת ומחופים בטיט‪,‬‬
‫של הקרקעות גדל והחלה התעניינות‬           ‫מבני הכפר שגדלו והתרחבו‪ .‬באותן‬        ‫צצו בתי מידות בנויים באבן מסותתת‪.‬‬
‫ברכישת קרקעות הכפד‪ .‬המודד חביב‬           ‫שנים התרחב גם ביתו של השיח׳ ונוסף‬     ‫תושבי הכפר הרבו נכסים‪ ,‬ובלטה‬
‫לובמן‪ ,‬שערך סקר בשנת ‪ 1932‬לבקשתו‬         ‫לו שימוש‪ :‬רק שתי הקומות העליונות‬      ‫ביניהם משפחת בידאס‪ .‬השיח׳ בידאס‪,‬‬
‫של משה שרתוק‪ ,‬אז מזכיר המחלקה‬            ‫שימשו למגורים‪ ,‬והקומה התחתונה‬         ‫שהחזיק בשטחי קרקע נרחבים בין‬
‫המדינית של הסוכנות‪ ,‬תיאר את השינוי‬       ‫נועדה למסחר ומלאכה‪ .‬בתחילת שנות‬       ‫שיח׳ מוניס וג׳ליל‪ ,‬התגורר בבית‬
‫שחל במעמדו של הכפר‪ ,‬הדו״ח נמצא‬           ‫העשרים נוספו לבניין שני אגפים בנויים‬  ‫הגבוה ביותר בכפר‪ .‬מכיוון שהירבה‬
                                                                               ‫בנשים הירבה גם בבנים‪ ,‬ולקראת‬
                        ‫בארכיון הציוני‪:‬‬                                        ‫מלחמת העולם הראשונה נוספו לבית‬
‫״לפני שנת ‪ 1924‬לא היתה אדמת‬                                                    ‫אגפים‪ ,‬ובשלוש קומותיו התגוררו‬

                                                                                                      ‫משפחות אחדות‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20