Page 15 - etmol_136
P. 15
רישום של חייל אוסטרלי של הכפר שייח׳ מונס משנת ,1917בראש הגבעה "הבית הירוק"
בלב מכלול האוניברסיטה של תל־אביב שופץ ביתו של שיוז׳ בידאס • סיפורו של
הבית והכפר
סביב חצר פנימית פתוחה לצפון .האגף מאת עירית עמית מקור שמו של הכפר שיח׳ מוניס לא
חחדש שימש את משפחות ילדי השיח׳, ידוע .המילה שיח׳ נועדה לציין זקן,
והאגף הישן ,שהוסיף לשמש את השיח׳ בשלהי מלחמת העולם הראשונה, מכובד ,איש דת ,ראש בית אב או זקן
בידאס עצמו ,בלט למרחוק בגלל צבעו בחודש נובמבר ,1917הגיעו הכוחות הכפר .יש הסוברים כי הכפר נבנה
הירוק ובגלל הארקדה המפוארת שעט הבריטים המתקדמים לפאתי הכפר. בסמוך לקברו של קדוש מקומי .במפת
התורכים הציבו חיילים בשיח׳ מוניס ז׳קוטין )על שמו של המהנדס בצבא
רה את חזיתו. כדי להגן על הגזרה הצפונית של נפוליאון שהיה אחראי ליצירתה( משנת
הירקון מפני הפלישה הבריטית מדרום. 1799מסומן הכפר בשמו האחר אל־
רוכשים קרקעות בעקבות צליחה לילית וקרב הפתעה ב ד׳הר ,שפירושו גב ,וזאת משום מיקומו
! בדצמבר נפל הכפר לידיים בריטיות. של היישוב בגב הגבעה שליד הירקון.
בשנת 1924החלה התעוררות חזקה את הקרב צייר במדוייק צייר אוסטרלי במסעותיו של ברגגרן בארצות המזרח־
של פעילות התיישבותית בשרון .שני שהתלווה לכוחות הבריטים .בציוריו התיכון בשנת 1821חוזר חשם שיח׳
בולט הבית של משפחת בידאס ,שהוא מוניס ,ועל־יד השם מציין הכותב את
גורמים תרמו לה: חשיבותו האסטרטגית של הכפר .ואכן
א .הפרדסים שנהרסו בתקופת מלח הגבוה והגדול ביותר בכפר. תושבי הכפר נהגו לגבות מס מן החוצים
מת העולם הראשונה שוקמו והחלו את הגשר על הירקון ועוברים דרך הכפר
לשאת פרי .שיקומם המהיר חל הודות המעבר מן השלטון התורכי לשלטון
לשינויים בשיטות ההשקייה ,וקידוחים המנדטורי הביא עמו שינויים רבים בדרכם צפונה.
ברצועת החול שהוכתרו בהצלחה ושי בארץ ישראל .החל הסדר רישום מק
חררו את ההתיישבות מן התלות במ רקעין ,ניתנו רשיונות בנייה והבטחון במחצית הראשונה של המאה ה־,19
קורות מים סמוכים למקווי מים זורמים. בדרכים גבר .בעקבות הצהרת בלפור בתקופת שלטונו של איברהים פחה,
ב .עולים יהודים בני המעמד הבינוני גברה העלייה היהודית ,התרחבה ההת גדל הכפר והתרחב .השליט המצרי
בעלייה הרביעית שביקשו להשקיע את יישבות וגדלו ההשקעות במקרקעין הביא פועלים ממצרים ליפו ולסביבתה,
כספם במפעלים חקלאיים נושאי רווח. ובמפעלי התיישבות .שינויים אלה ואלה השתכנו בכפר ועיבדו את אדמו
חכפר שיח׳ מוניס נהנה מהתעוררות לצד התפתחות העיר יפו ולאחריה תיו .באדמות הקרובות לשטחי ההצפה
זו .באדמות הכפר ניטעו פרדסים תל-אביב ,האיצו גם את התפתחותו של הירקון גידלו ירקות ,ולצד בתי אבן
והופעלו שיטות השקייה חדשות ,שווין של הכפר שיח׳ מוניס ,עדות לכך הם פשוטים בני קומה אחת ומחופים בטיט,
של הקרקעות גדל והחלה התעניינות מבני הכפר שגדלו והתרחבו .באותן צצו בתי מידות בנויים באבן מסותתת.
ברכישת קרקעות הכפד .המודד חביב שנים התרחב גם ביתו של השיח׳ ונוסף תושבי הכפר הרבו נכסים ,ובלטה
לובמן ,שערך סקר בשנת 1932לבקשתו לו שימוש :רק שתי הקומות העליונות ביניהם משפחת בידאס .השיח׳ בידאס,
של משה שרתוק ,אז מזכיר המחלקה שימשו למגורים ,והקומה התחתונה שהחזיק בשטחי קרקע נרחבים בין
המדינית של הסוכנות ,תיאר את השינוי נועדה למסחר ומלאכה .בתחילת שנות שיח׳ מוניס וג׳ליל ,התגורר בבית
שחל במעמדו של הכפר ,הדו״ח נמצא העשרים נוספו לבניין שני אגפים בנויים הגבוה ביותר בכפר .מכיוון שהירבה
בנשים הירבה גם בבנים ,ולקראת
בארכיון הציוני: מלחמת העולם הראשונה נוספו לבית
״לפני שנת 1924לא היתה אדמת אגפים ,ובשלוש קומותיו התגוררו
משפחות אחדות.
15