Page 20 - etmol_136
P. 20

‫ציפציה‪ ,‬שהופיעו בעקבות ‪ piH‬החי­‬                ‫)ברנהרד( פלזנטהאל )‪(1908-1822‬‬           ‫הילד נחום סוקולוב‪ ,‬ואף עודד אותו‬
             ‫נוך בהולנד משנת ‪.1817‬‬             ‫נולד בגרמניה ומגיל צעיר גילה עניין‬      ‫לעשות כמוהו‪ :‬״העברית הדאשונה‬
                                               ‫רב בלשון העברית‪ ,‬ודבק בה ובתרבות‬        ‫בדיבור ששמעתי בילדותי ושעשתה‬
‫בשבת‪ ,‬כ״ו בניסן ‪ ,1821‬הרצה בעיר‬                ‫העברית כל ימיו‪ ,‬גם כשכיהן כרב‬           ‫עלי רושם בל יימחה‪ ,‬היה הדיבור‬
‫קאסל )גרמניה( בעברית‪ ,‬באולם של‬                 ‫רפורמי בארצות‪-‬הברית )שאליה הגיע‬         ‫העברי של האדמו״ר רבי שמואל אבא‬
‫״חברת אוהבי אדם״‪ ,‬המשכיל אהרן‬                  ‫ביוני ‪ (1854‬כבר שלט בעברית‬              ‫מז׳יכלין‪ ,‬שהיה מדבר בשבתות רק‬
‫רוזנבך — מסופרי ״המאסף״ וגם‬                    ‫הכתובה וגם המדוברת‪ .‬לכן אין תמה‪,‬‬        ‫בלשון הקודש‪ .‬האדמו״ר ההוא היה‬
‫״מורה לנערי בני ישראל בעיר קאסל״‬               ‫שאת דרשתו הראשונה ב״עולם הח­‬            ‫תלמידו של סבי ז״ל‪ ,‬והוא קיבלני‬
‫— נושא הרצאתו העברית היה‪ :‬״כוח‬                 ‫דש״ בקהילת מדיסון שבמדינת אינ­‬          ‫בתור נכד רבו‪ .‬הייתי אז בן שבע והוא‬
‫המצפון באדם״‪ .‬מדוע החליט רוזנבך‬                ‫דיאנה‪ ,‬נשא בעברית )על הנושא‪:‬‬            ‫ניסני בקושיות תלמודיות‪ ,‬שלא היו‬
‫להרצות בעברית? זאת הסביר במבוא‬                 ‫״האביב בישראל״(‪ ,‬כפי שציין ביומנו‪.‬‬      ‫חמורות ביותר ושתירצתי לו כלאחר‬
‫העברי לחוברת‪ ,‬שבה פרסם את‬                      ‫כן ציין שם דרשות נוספות שנשא‬            ‫יד‪ .‬אבל הדיבור בלשון הקודש בה­‬
‫ההרצאה הזאת‪ :‬״לא לנחול שם‬                                                              ‫טעמה תלמודית הקסימני ממש‪ ,‬ומן‬
‫יצאתי ולמען בצע כסף לא שמתי‬                                                   ‫בעברית‪.‬‬  ‫העת ההיא לא פסק ממני החשק לדבר‬
‫דיברתי‪ ,‬רק קינאתי ללשוננו הקדושה‪,‬‬                                                      ‫עברית — לא בשבתות אלא בימי‬
‫כלילת יופי‪ ,‬יקרה‪ ,‬התנצלו את עדיה‬               ‫בראשית המאה הי״ט הקימו מש­‬
‫ויציגוה ערום ועריה‪ ,‬שכחו את הדרה‬               ‫כילים עברים באמשטרדם אגודות‬                                               ‫חול״‪.‬‬
‫וימירו את כבודה״‪ .‬הרצאה זו לא‬                  ‫אחדות — אם כדי לשפר את החינוך‬
‫הייתה אירוע חד‪-‬פעמי; שכן רוזנבך‪,‬‬               ‫היהודי)כמו אגודת ״חנוך לנער על‪-‬פי‬       ‫הרב משה סופר )‪,(1839-1762‬‬
‫שדבק בעברית ודאג להחייאתה‪ ,‬״היה‬                ‫דרכו״‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ 1808‬במטרה‬           ‫שנודע בכינוי ״החת״ם סופר״ )חת״ם‬
‫קורא הרצאות בעברית בחברת ׳הו‪-‬‬                  ‫לשפר את החינוך היהודי לאור הצ­‬          ‫— ראשי תיבות של שם ספרו‬
‫מאניטעט׳‪ ,‬כי בימים ההם נמצאו שם‬                ‫עותיו של וייזל בחיבורו ״דברי שלום‬       ‫העיקרי‪ :‬״חידושי תורת משה״( נחשב‬
                                               ‫ואמת״( ואם כדי להפיץ את עיקרי‬           ‫לרבם של יהודי הונגריה ואירופה‬
          ‫די יהודים המבינים עברית״‪.‬‬            ‫היהדות במקורה בקרב מבוגרים ומת­‬         ‫התיכונית בזמנו‪ .‬בדבריו בעל־פה וגם‬
‫נ‪.‬מ‪ .‬גלבר סיפר על נאום עברי בעיר‬               ‫בגרים‪ .‬חברי האגודות הללו שמו להם‬        ‫בכתביו התייחס הרב סופר ללשון‬
‫ברודי בשנת ‪ ,1862‬כאשר נוסדה שם‬                 ‫למטרה להחיות לא רק את העברית‬            ‫העברית ולשימוש בה‪ .‬הוא קבע‪,‬‬
‫״חברת דורשי לשון עבר״ וזו הקימה‬                ‫שבכתב אלא גם את הדיבור העברי‪.‬‬           ‫שהכרח ללמוד עברית גם בגולה‪ ,‬כי‬
‫לה מועדון‪ :‬״ביום ה׳ בניסן הייתה‬                ‫חברי אגודת ״חנוך לנער על‪-‬פי דרכו״‬       ‫ללא ידיעת העברית אי־אפשר להבין‬
‫חנוכת המועדון במעמד האורח‪ ,‬הסו­‬                ‫האמינו באפשרות הוראת העברית‬
‫פר המקומי‪ ,‬מרדכי בן דוד סטרליסקר‪.‬‬              ‫״כלשון חיה ובכלים מודרניים״‪ .‬מא­‬                         ‫כהלכה את הכתובים‪.‬‬
‫לראש החבורה נבחר יצחק יעקב‬                     ‫חר שהם ״רצו ללמד עברית כשפת‬
‫וולקנשטיין‪ .‬הוא נאם נאום יפה‪,‬‬                  ‫דיבור״‪ ,‬הם ניסו לחבר שיחות בעב­‬         ‫כאשר קמה במאה הי״ט תנועת‬
‫ששיבץ בו מקראי קודש ברעיונות‬                   ‫רית‪ ,‬כדי לתרגל דיבור עברי — ולשם‬        ‫המוסר‪ ,‬מיסודו של ר׳ ישראל סלנטר‬
                                               ‫כך בחרו במבטא הספרדי‪ ,‬שנים רבות‬         ‫)‪1810‬־‪ ,(1883‬פעלו בה דרשנים נוד­‬
       ‫יקרים‪ ,‬נכונים ומתאימים לזה״‪.‬‬            ‫לפני שעשה זאת בן‪-‬יהודה‪ .‬בשנת‬            ‫דים וביניהם היו גם שדרשו בעברית‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ , 1863‬נודע‬                 ‫‪ 1813‬נוסדה ״חברה קדושה ראשית‬
‫על הרצאה עברית בחוג עברי בעיר‬                  ‫חכמה״ בעיקר לשם הפצת לימודי‬             ‫והרי דוגמה של דרשן עברי מאמצע‬
‫בוקרסט‪ ,‬שנשא הבלשן יוסף הלוי‪,‬‬                  ‫קודש‪ ,‬אבל הונהג שם גם דיבור עברי‬        ‫המאה הי״ט‪ ,‬שהשתייך לתנועה הר­‬
‫שניהל את התלמוד‪-‬תורה של ההילה‬                  ‫ובאספות השנתיות של האגודה הזאת‬          ‫פורמית היהודית‪ ,‬שאז דחקה את‬
‫זו‪ .‬בשהותו בעיר נתן הלוי יד לייסוד‬             ‫נשאו החברים נאומים בעברית‪ .‬שלוש‬         ‫העברית אפילו מן התפילה‪ .‬ברוך‬
‫חוג עברי למבוגרים והוא היה אחד‬                 ‫שנים לאחר מכן הוקמה חברת ״תוע­‬
‫המרצים בחוג זה‪ .‬מייסד החוג‪,‬‬                    ‫לת״ ביוזמתו של שמואל מולדר‪ .‬שמו‬                                                  ‫‪20‬‬
‫נתנאל מארקוס‪ ,‬סיפר‪ :‬״וזה כשנתיים‬               ‫של מולדר נזכר גם בין מחברי ספרי‬
‫ימים אשר התעוררתי גם אנוכי‬                     ‫הלימוד החדשים‪ ,‬ספוגי רוח האמנ‪-‬‬
‫הצעיר בעזרת ידידי הבלשן הגדול‪,‬‬
‫החכם כמוה׳ יוסף הלוי וידיד נפשי‬
‫החכם השלם הר״ר מיכל עזיאל —‬
‫ושמנו עצות בנפשנו לייסד חבורה‪,‬‬
‫אשר תשים לה למטרה לרומם קרן‬
‫שפתנו הקדושה ולאחד בחבל אהבה‬
‫את כל משחריה פה‪ ,‬וה׳ הצליח‬

                                 ‫בידנו״‪.‬‬
‫אלו הם עדויות וסיפורים מעטים‬
‫מהנסיונות לדבר עברית שנים רבות‬
‫עוד לפני שאליעזר בן‪-‬יהודה פעל‬

                  ‫בעניין זה בירושלים‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬עברי ת מ שירי שפתיי ם‬

‫לל שון ל או מי ת ‪ -‬ש‪ .‬הרמתי‪,‬‬

                          ‫ב הוצא ת ירון גולן‪.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25