Page 16 - etmol_136

‫לבנות באדמות של ״עבר הירקון״‬ ‫והתחרות ביניהם העלתה את המחירים‪.‬‬ ‫הבית הירוק לא חר ה שיפוץ‬
‫בתים לדיירים שמאז הגירוש מיפו‬ ‫בנובמבר ‪ 1924‬הצטרפו לרשימת המ­‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נותרו‬ ‫בקשים לרכוש את קרקעות שיח׳ מוניס‬ ‫הכפר מעובדת כולה וחלק גדול נשאר‬
‫רבים מהם חסרי בית‪ ,‬וגרו בחוף‬ ‫שתי חברות‪ .‬האחת — חברה פרטית‬ ‫בור‪ .‬עיבוד הקרקע היה פרימיטיבי‬
‫הים )כיום במורד רחוב בוגרשוב(‬ ‫— קהיליית ציון‪ ,‬והשניה — הקרן‪-‬‬ ‫מאוד על ידי שוורים וגמלים ומחרשה‬
‫בצריפים ובאוהלים‪ .‬והיתה גם תכנית‬ ‫ערבית קטנה‪ .‬היבול היה מצער ודמי‬
‫שלישית — לייסד במקום שכונת‬ ‫הקיימת‪.‬‬ ‫חכירה היו מקבלים רק ‪ 2‬עד ‪ 3‬גרוש‬
‫לדונם‪ .‬רבים היו מגדלים ירקות על‬
‫עובדים‪ ,‬שכונה לפועלים עירוניים‪.‬‬ ‫קהיליית ציון האמריקנית רכשה בנו­‬ ‫שפת הירקון ואת המים היו מעבירים‬
‫במבר ‪ 8,000 ,1924‬דונם באדמות‬ ‫על ידי תעלות פרימיטיביות או על ידי‬
‫בשעה שהחליטה הקק״ל לקבל לר­‬ ‫ג׳ליל‪ ,‬מצפון לשיח׳ מוניס להקמת‬ ‫חביות שניסחבו על ידי בהמות‪ .‬הירקות‬
‫שותה את ארמות שיח׳ מוניס‪ ,‬התחייב‬ ‫מושבה‪ ,‬היא הרצליה‪ .‬החברה נוסדה‬ ‫לא היו מצליחים ולא היו מכניסים יותר‬
‫חנקין בשם הכשרת היישוב לסיים את‬ ‫בשנת ‪ 1914‬כאירגון גג לחברות הא­‬ ‫מאשר ‪ 6‬עד ‪ 8‬לירות לדונם‪ .‬אדמה‬
‫המשא‪-‬והמתן על הקרקעות עם השיח׳‬ ‫חוזה בקנדה ובארצות‪-‬הברית‪ .‬בתקנון‬ ‫נטועה לא היתה בכפר‪ ,‬רק למשפחת‬
‫בידאס ולמסרן לקהיליית ציון האמריק­‬ ‫החברה נאמר‪ ,‬שאם לימים תחפוץ‬ ‫בידאס היו ‪ 200‬עד ‪ 300‬דונם פרדס על־‬
‫נית‪ .‬משנודע הדבר לקק״ל דרשה‬ ‫הקרן‪-‬הקיימת את קרקעות קהיליית‪-‬‬ ‫יד הירקון‪ ,‬והיו שואבים בשבילו מים‬
‫מהכשרת היישוב לבטל את העיסקה‬ ‫ציון‪ ,‬החברה תמכור לה את קרקעותיה‪.‬‬ ‫בעזרת פרדות‪ .‬משנת ‪ 1924‬נשתנה‬
‫עם קהיליית ציון‪ .‬החברה הפרטית‬ ‫ב‪ 30-‬בנובמבר פנתה קהיליית ציון‬ ‫המצב בכפר הזה מן הקצה אל הקצה‪.‬‬
‫התרעמה והחליטה לתבוע את הכשרת‬ ‫ליהושע חנקין‪ ,‬מתווך הקרקעות הראשי‬ ‫על האדמות שנמכרו ליהודים נטעו‬
‫היישוב על נסיונותיה להפר עימה חוזה‪.‬‬ ‫של חברת הכשרת היישוב‪ ,‬להתעניין‬ ‫פרדסים‪ .‬לרוב מכרו רק חלק מאדמתם‬
‫במהלך כל שנת ‪ 1925‬התקיימה בוררות‬ ‫באפשרות להרחיב את רכישותיה באד­‬ ‫ובכסף הזה נטעו תושבי הכפר פרדסים‬
‫ממושכת ומייגעת בין הצדדים בפני‬ ‫מות שיח׳ מוניס‪ .‬את הקרקע ייעדה‬
‫לשני מפעלים‪ :‬בסמוך לירקון להקים‬ ‫לעצמם״‪.‬‬
‫ההנהלה הציונית‪.‬‬ ‫מושב שיתבסס על משקים זעירים‬
‫לגידול ירקות‪ ,‬במתכונת של ״מושב‬ ‫בנובמבר ‪ 1912‬הקימו יהודים קנדים‬
‫במהלך הבוררות נסוגה קהיליית ציון‬ ‫סוסקין״‪ ,‬רעיון עליו הירצה זליג סוסקין‬ ‫מהעיר וויניפג אגודה להתיישבות בא־‬
‫מדרישתה לקרקעות שיח׳ מוניס‪ ,‬הנסי­‬ ‫במהלך עשרים השנים האחרונות ולא‬ ‫רץ־ישראל‪ .‬באותן שנים התארגן מפעל‬
‫גה היתה תוצאה של חשש לתדמיתה‬ ‫נמצא לו אוזן קשבת‪ ,‬וביתרת הקרקע‬ ‫האחוזות שמטרתו היתה לרכוש קרקע‬
‫כחברה ספקולטיבית ולא חברה ציונית‪,‬‬ ‫לנטוע פרדסים‪ ,‬שיעובדו על‪-‬ידי פוע­‬ ‫בארץ־ישראל‪ ,‬לנטוע אותה ואת עיבודה‬
‫וידיעה — שהמריבה תפגע ברכישותיה‬ ‫לים חסרי עבודה מתל‪-‬אביב או על ידי‬ ‫לעשות על־ידי פועלים יהודים‪ .‬לימים‬
‫האחרות‪ .‬לעומת זאת הקק״ל לא‬ ‫איכרי המושב‪ .‬כאשר ישאו המטעים‬ ‫כשישא המטע פרי‪ ,‬יבואו בעלי הקרקע‬
‫הצליחה לממש את הפרויקט להקים‬ ‫פרי הם ימסרו למשקיעים אמריקנים‬
‫את שכונת העובדים באדמות שיח׳‬ ‫ואלה יוכלו להתיישב במקום ולעבד את‬ ‫ויתיישבו בנחלתם‪.‬‬
‫מוניס‪ .‬השיח׳ נהנה מן המריבה ומחירי‬ ‫המטע בעצמם או למסור אותו בחכירה‬
‫הקרקעות האמירו מיום ליום‪ .‬ב‪!-‬‬ ‫לנציג האגודה שהגיע לא ‪ p‬במאי‬
‫במרס ‪ 1933‬קרא ליאון קאופמן‪ ,‬מנהל‬ ‫לקרובים תושבי ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫‪ 1913‬הציגו מספר הצעות לרכישת‬
‫המרכז לשכונות עובדים שהקימה הס­‬ ‫קרקעות‪ ,‬ובתוכן כ־‪ 6,000‬דונם באדמות‬
‫תדרות העובדים‪ :‬״הספסרות בקרקעות‬ ‫הקרן‪-‬קיימת ביקשה את הקרקעות‬ ‫הכפר שיח׳ מוניס‪ ,‬שנרכשו על ידי‬
‫מתחילה לעבור את הירקון‪ .‬כעשרים‬ ‫לעצמה למטרות התיישבות‪ .‬היא‬ ‫חברת גאולה וחברת הכשרת היישוב‪.‬‬
‫ספסרי קרקעות‪ ,‬ביניהם הכי אכזריים‪,‬‬ ‫חשבה לתכנן בו אזור תעשיה ומלא­‬ ‫בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשו­‬
‫כגון שפק‪ ,‬קליין‪ ,‬מטלון ואחרים ׳עוב­‬ ‫כה ולכלול אותו במתחם העירוני של‬
‫דים׳ היום בעבר הירקון‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫תל‪-‬אביב‪ .‬ואם לא לתעשייה‪ ,‬יוכלו‬ ‫נה והעיסקה לא יצאה לפועל‪.‬‬
‫מהטיפול הזה עולים מחירי הקרקעות‬
‫שם מיום ליום‪ ,‬ודונם האדמה שעוד‬ ‫לאחר המלחמה עלה ערכן של‬
‫לפני ‪ 4‬חודשים עלה ‪ 15-10‬לא״י‪ ,‬עולה‬ ‫הקרקעות‪ ,‬ומשרדי תיווך עשו מאמצים‬
‫לרכוש קרקעות נוספות מן הכפר‪,‬‬
‫היום ‪ 50‬לא״י ויותר״‪.‬‬

‫עד למרד הערבי )‪ (1939-1936‬חזרו‬
‫מספר יזמים פרטיים וניסו לרכוש‬
‫קרקעות מערביי שיח׳ מוניס‪ .‬מכיוון‬
‫שהכירו את השפעתו של השיח׳‬
‫בידאס על בעלי הקרקעות בכפר‪,‬‬
‫נערך בעיקר המשא‪-‬ומתן עימו‪ .‬בנס‪-‬‬
‫יונות אלה בלטה משפחת טייבר שגם‬
‫הצליחה לרכוש שטח מצומצם בחו­‬
‫לות הים‪ ,‬אבל לא באדמות הפוריות‬

‫הנושקות לירקון‪.‬‬

‫ב‪ 30-‬בחודש מ ^ ‪ 1948‬פונה הכפר‬
‫מתושביו‪ .‬ומשהתרוקן נקבע בו מחנה‬
‫של לח״י והמבנים שימשו כמחסנים‬
‫לחומרי נפץ‪ ,‬להספקה ללוחמים בי­‬
‫רושלים‪ ,‬למגורים‪ ,‬לחדרי אוכל ולימוד‪,‬‬
‫מחסני אפסנאות‪ ,‬מוסך לכלי רכב‬

‫‪16‬‬