Page 19 - etmol_136
P. 19
שם ,דרשתי בלשון הקודש באד הורוויץ )? 1565־ ,(1630שנורע בכינוי הוקרה לעברית ומשכילי הרנסנס
היטב״. ״השל״ה״ על שם ספרו ״שני לוחות באיטליה נזקקו לחכמי ישראל ,שבאו
הברית״ .השל״ה ייחס חשיבות רבה לאיטליה מספרד לאחר הגירוש בשנת
בין אדמו״רי החסידות נודעו אח ללשון העברית וללימודה ובעקבות ,1492כדי שינחילו להם את התרבות
דים ,שזיקתם לעברית הייתה חזקה המקובלים בצפת ,הטיף אף הוא העתיקה באמצעות תרגומים לעברית
ביותר ,כמו רבי יצחק מאיר מגור למבוגרים ,שלפחות בשבת ידברו ולערבית .ומאחר שבמרוצת הדורות
) 1799־ ,(1866שסבד כי העדר דיבור עברית .סביר אפוא להניח ,שאדם אבדו רבים מספרי המופת של חכמת
עברי בקרב יהודי התפוצות מעכב את כמוהו היה לא רק נאה דורש .ואמנם יוון במקורם ,ביקשו המשכילים ,לע
הגאולה .נזכיר גם את רבי זאב וולף הוא שלט בעבדית ,כולל הדיבור בה, תים אפילו המושלים ,ללמוד עברית
מסטריקוב ) 1807־ ,(1891ששלט והוא אף דרש בעברית .על דדשות מיהודים ,בעיקר את הלשון הכתובה
עבריות שלו אנו למדים ממכתבו הקלאסית ,אך לעתים למדו עברית גם
בעבדית עד כדי כתיבת שירים בה. מסוף שנת 1621שבו סיפר ,כי בררכו לשם הכרת היהדות ותרבותה .לא
לארץ-ישראל הגיע לעיר חלב ומצא מעטים למדו גם לדבר עברית ,בעיקר
בהשפעת מקובלי צפת אימצו אד- בה קהילה יהודית ,שבין חבריה היו כאמצעי לשיפור הבנת הנקרא .לכן
מו״דים את המנהג לדבר עברית רבים שדיברו עבדית וכולם הבינו אין תמה ,שהעברית הפכה נושא
בשבת ובימי מועד .אחד מאלה היה דיבור עברי .לחברי קהילה זאת דרש לימוד באוניברסיטאות וגם בהיכלי
דבי שמואל אבא מז׳יכלין השל״ה בעברית :״והייתי יושב שם
) 1810־ ,(1879שדיבורו העבדי היה כמו שהייתי יושב בק״ק פראג לכבוד מלכים ונסיכים.
שוטף ממש כדיבוד בלשון אם .בשבת ולתפארת .ונפשם חשקה לתורתי והיו
הקפיד שלא לדבד דיבור של חול ואת משכימים ומעריבים לפתחי ,וכל ר׳ יהודה מודינה ) (1648-1571היה
דברי תורתו היה משמיע בעברית לשונם לשון הקודש ,וכל שדרשתי מאחדוני המודים היהודים ,שלימדו
שוטפת וצחה ,ו״לא עירב בו שום את הלשון העברית לחכמי הנוצרים
לשון לעז״ .הוא נהג כך אף-על-פי בתקופתו .הוא לימד עברית גם לנזי
שלא כל שומעיו הבינו את דיבורו רים בסמינדיון של סאן אנטוניו .כדי
להמחיש את חשיבות העבדית בת
העברי. קופתו ,ציין ש .פדרבוש ,שכאשר
הגיע מושל וינציה לבקר בסמינריון,
מעניין לציין ,שדיבורו העברי השו קידמו אותו הנזירים בנאום ובשיר
טף של אדמו״ר זה הרשים מאוד את עבריים פדי עטו של יהודה מודינה.
הנזירים עשו זאת ,משום שסברו ,כי
האורח החשוב יעריך קבלת פנים
בעברית ויראה בכך כבוד גדול.
פרשן המשנה הנודע ,ר׳ עובדיה
מברטנורא ,עלה לארץ בשלהי המאה
הט״ו .ביום ד בניסן שנת רמ״ח
) (1488הגיע עובדיה לעיר עזה ומשם
המשיך לירושלים ,שאליה נכנס ביום
י״ג בניסן .באחד ממכתביו לאחיו,
שכתב בירושלים ,נאמר ,שהנגיד הי
הודי במצרים )ר׳ נתן הכהן שולאל(
הפקיד אותו על ביתו בירושלים
ועובדיה יושב בבית זה ופעמיים
בחודש הוא דורש בעבדית לפני באי
בית-הכנסת בעיר :״אני היום יושב
בבית אדונינו הנגיד ,כי הפקיד אותי
על ביתו פה בירושלים ,ואני דורש
לקהל פה פעמיים בחודש בבית-
הכנסת בלשון הקודש ,כי רובם
מבינים בלשון הקודש״ .כן יש עדויות
לכך ,שבאדץ-ישראל דרשו בעברית
לפני דודו Wעובדיה וגם לאחר מכן.
עברית בשבת
בדאשית המאה הי״ז ,בשנת ,1621
עלה מפראג לאדץ-ישראל ד׳ ישעיהו
האיורים — מכתבי יד עבריים
19
