Page 22 - etmol_136

‫דרך ארוכה למחתרת‬

‫מאת טוביה דרורי‬

‫לא נענינו‪ ,‬ואז אסרו אותנו‪ .‬אותי אסר תלמיד שלי לשעבר‪.‬‬ ‫נולדתי בעיירה קטנה בווהלין‪ ,‬במזרח אירופה‪ ,‬זופיובקה‬
‫הם החלו לחקור אותנו‪ ,‬אבל לא התייחסנו לחקירות‬ ‫שמה‪ .‬היתה זו עיירה מיוחדת במינה‪ ,‬כל יושביה‪200 ,‬‬
‫ברצינות‪ ,‬ידידות הנעורים היתה חזקה‪ ,‬ואנחנו שוחררנו‬ ‫משפחות‪ ,‬להוציא ארבעה — מפקח המשטרה‪ ,‬פקיד‬
‫הדואר‪ ,‬מנהל בית־הספר והגוי־של־שבת‪ ,‬היו יהודים‪.‬‬
‫וחזרנו לביתנו‪.‬‬ ‫יושביה של העיירה עסקו בחקלאות‪ ,‬אבותיהם יסדו את‬
‫הכפר מאה שנה לפני כן כישוב חקלאי‪ .‬העיירה היתה‬
‫הנוער הבית״רי החליט לחפש דרכים להיחלץ מפולין‬ ‫מוקפת יערות עבותים‪ ,‬רחוקה מדרכים מרכזיות וממסילות‬
‫ולעלות לארץ‪ .‬שלחנו את יעקב בן־טוב גומר הקורס של‬
‫אצ״ל בעיירה‪ ,‬לגבול הרומני‪ ,‬לברר אם אפשר לעבור שם‬ ‫ברזל ואפילו נהר לא עבר בגבולה‪.‬‬
‫את הגבול בדרך לא ‪p‬־ישראל‪ ,‬אבל הוא נתפס ונשלח‬ ‫היינו שמונה ילדים בבית הורי שהיו חקלאים ואני הבן‬
‫למחנה הסגר בסיביר )בן־טוב הגיע לבסוף לארץ עם‬ ‫הרביעי‪ .‬גדלתי ככל ילד יהודי בפולין‪ ,‬למדתי בחדר ואחר־‬
‫הפולנים של צבא אנדרס והצטרף ללח״י(‪ .‬גם במקומות‬ ‫כך נשלחתי לישיבות מחוץ לכפר בהן למדתי גמרא וספרי‬
‫אחרים חיפשו מנהיגי הנוער הבית״רי דרכים להימלט‬ ‫מוסר‪ .‬נתפסתי לציונות והקמתי בישיבה קן של בית״ר‬
‫מפולין ולהגיע לארץ־ישדאל כדי להמשיך שם במאבק‬ ‫וכשנודע הדבר‪ ,‬קיבלתי סטירה מראש הישיבה ונשלחתי‬
‫הציוני‪ ,‬ביניהם מנחם בגין ונתן פרידמן ילין‪ ,‬שהגיעו‬ ‫הביתה ואני בן חמש־עשרה וחצי‪ .‬חזרתי לעיירה ושם‬
‫לווילנה ומשם לארץ‪ ,‬בגין פנה לאצ״ל ופרידמן ילין ללח״י‪.‬‬ ‫הצטרפתי לתנועת נוער בשם ״מכבי״ והשפעתי על חברי‬
‫והקמנו סניף של בית״ר‪ .‬רובו של הנוער בעיירה היה‬
‫לעיירה הגיעו שמועות כי בווילנה מתרכזים חברי‬ ‫מאורגן בתנועות ציוניות — הנוער הציוני‪ ,‬ה חלק‪,‬‬
‫תנועות נוער ציוניות והחלטנו גם אנו לצאת לשם‪ ,‬היינו‬ ‫המזרחי ובית״ר‪ ,‬שהיתה התנועה הגדולה בעיירה‪ .‬היה‬
‫שלושה חברים ובחורה אחת‪ .‬קבענו שכל אחד יגיע בדרך‬ ‫בעיירה גם נוער קומוניסטי‪ ,‬נערים טובים בעלי הכרה‬
‫משלו לתחנת הרכבת שבמרחק עשרים קילומטר מהעיירה‪,‬‬ ‫מרכסיסטית‪ ,‬שפעלו במחתרת‪ ,‬ואחדים מהם נאסרו על־ידי‬
‫הפולנים וישבו בבתי־סוהר‪ .‬למדות הניגודים‪ ,‬היו יחסים‬
‫כדי ש״חברינו״ הקומוניסטים לא ירגישו בהעדרנו‪.‬‬ ‫טובים בינינו‪ ,‬מלווים כמובן בוויכוחים סוערים‪ .‬הם ידעו‬
‫את הסודות שלנו‪ ,‬כולל האימונים הצבאיים‪ ,‬ואנחנו את‬
‫ברכבת פגשנו בשני פולנים‪ ,‬שאלנו אותם איך לעבור את‬
‫הגבול לליטא והם הציעו לנו לרדת בכפר קטן כ־‪15‬‬ ‫שלהם‪ ,‬ולא הלשינו מעולם‪ ,‬אפילו עזרו לנו לעתים‪.‬‬
‫קילומטר לפני הגבול ושם לפנות ליהודי בשם גולדברג‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬הקים אחד מחברי התנועה‪ ,‬אנשל שפילמן‪,‬‬
‫הבקיא בהברחת הגבול‪ .‬עשינו כדבריהם‪ .‬ירדנו בתחנת־‬ ‫תא של אירגון צבאי לאומי‪ ,‬הוא האצ״ל‪ ,‬בעיידה‪ ,‬ואני‬
‫הרכבת‪ ,‬הלכנו כשני קילומטר עד שהגענו לביתו של‬ ‫הצטרפתי אליו‪ .‬כאמור‪ ,‬העיירה שלנו היתה מוקפת יערות‬
‫גולדברג וביקשנו שיעביר אותנו את הגבול‪ .‬הוא היה‬ ‫ורחוקה מיישוב‪ ,‬ועל־כן נבחרה לשמש כמקום אימונים‬
‫מבוהל והסביר כי מול ביתו השתכנו אנשי הבולשת‬ ‫לקודס המפקדים הראשון של אצ״ל בפולין‪ .‬המפקד‬
‫הרוסית ושוטרי החרש משם באים מדי פעם לשתות תה‬ ‫והמדריך‪ ,‬אהרון חייכמן‪ ,‬נשלח מטעם האצ״ל בארץ‪.‬‬
‫אצלו‪ ,‬והם עלולים לתפוס אותנו‪ .‬הוא אמר כי יקח אותנו‬ ‫בקורס השתתפו ראשי האצ״ל בפולין‪ ,‬בין המצטיינים‬
‫לכפר סמוך שם גר דודו וזה יעביר אותנו את הגבול‪ .‬הוא‬ ‫בקורס היה אברהם אמפר‪ .‬ארבע שנים אחר־כך היה אמפר‬
‫הסיע אותנו בעגלה לדוד שלו‪ ,‬איש זקן שהתפעל כשראה‬ ‫בין הקורבנות הראשונים של לח ״י שנהדגו בדירה ברחוב‬
‫אחד מאתנו מניח תפילין‪ ,‬והבטיח לעזור לנו‪ .‬הוא הביא‬ ‫דיזנגוף ‪ 30‬על־ידי חיילים בריטים‪ .‬אחר־כך נערכו קורסים‬
‫אותנו לביתו של מבריח‪ .‬לא היה בידינו סכום הכסף כפי‬ ‫נוספים של אצ״ל וחלמנו להכשיר אלפי צעירים בפולין‬
‫שביקש והוא ויתר לנו‪ .‬סמוך לחצות יצאנו לדרך‪ ,‬מלווים‬ ‫ולהעלותם לאדץ כדי להילחם נגד האנגלים‪ .‬הייתי פעיל‬
‫בשני איכרים‪ .‬התחיל לרדת גשם ושלג ואחרי ^ ו ש שעות‬ ‫מאוד והודי קיבלו את הדין‪ .‬אני זוכר את אמי הי״ד שומעת‬
‫של הליכה‪ ,‬כשאנחנו דטובים עד לשד עצמותינו‪ ,‬הגענו‬ ‫בעינים חולמות את מילות השיר ״חיילים אלמונים״‬
‫לנחל צר‪ .‬על הנחל מונחות היו מספר קורות עץ ועליהן‬ ‫שתירגמתי לה תוך כדי האדוחה הדלה שהכינה לבני‬
‫היה עלינו לעבור לצד השני‪ .‬איכד אחד הלך בראש ואנחנו‬
‫השלושה אחריו מחזיקים זה ביד זה‪ ,‬והאיכר השני הלך‬ ‫משפחתה בדוכת הילדים‪.‬‬
‫במאסף‪ .‬פתאום נפל אחד הבחורים למים‪ ,‬שלא היו‬
‫עמוקים ביותר‪ .‬משינו אותו והמשכנו בדרכנו‪ .‬לפנות בוקר‬ ‫לעלות לארץ‬
‫הגענו לכפר כלשהו‪ ,‬המובילים הודיעו לנו שאנחנו מעבר‬
‫לגבול ובמרחק הליכה מוילנה‪ ,‬וחזרו‪ .‬עברנו כפרים אחדים‬ ‫אבל איחדנו את המועד‪ .‬מלחמת העולם פרצה‪ ,‬הרוסים‬
‫ובכולם מצאנו יהודים‪ ,‬עניים מרודים‪ ,‬לא היה להם עצמם‬ ‫השתלטו תוך זמן קצר על מזרח פולין‪ ,‬והם הגיעו גם‬
‫מה לאכול‪ ,‬אך הם אידחו אותנו ואיפשרו לנו לנוח מעט‪.‬‬ ‫לעיידה הנידחת שלנו וחברינו הקומוניסטים תפסו את‬
‫היה זה יום ששי‪ .‬המשכנו בדרכנו והגענו לווילנה בשעה‬ ‫השלטון‪ .‬הם ניסו לשכנע אותנו לעבור לצד שלהם‪ ,‬אבל‬
‫שנרות השבת ריצדו מבעד לחלונות של בתי היהודים‬
‫‪22‬‬
‫הרבים שחיו אז עדיין בעיר‪.‬‬