Page 120 - peamim130
P. 120

‫הסגנון וגם מבחינת הכתיב‪ ,‬כיאה לאחר מחכמי ישראל שקיבלו עליהם את‬
‫שיטתו הלשונית של רב סעדיה גאון בעניין רמתה של הערבית–היהודית ואופן‬

                                                                     ‫כתיבתה‪.‬‬
‫	 אולם קרוב לוודאי שבמקביל לספרות הערבית–היהודית הגבוהה הייתה‬
‫קיימת בתוניסיה בימי הביניים ספרות ערבית–יהודית עממית; ואין כוונתי‬
‫לספרות שבעל–פה בלבד אלא אף לספרות שהועלתה על הכתב‪ .‬אמת‪ ,‬העתקות‬
‫של ספרות מעין זו לא הגיעו אלינו ‪ -‬למיטב ידיעתי ‪ -‬לא ממקורות הגניזה‬
‫הקהירית ולא ממקורות אחרים‪ .‬אולם שלוש עדויות עקיפות יכולות לחזק‬
‫את ההשערה בדבר קיומה בתוניסיה בימי הביניים‪( :‬א) שרידים של תרגומים‬
‫ערביים–יהודיים עממיים לתורה‪ ,‬ואפשר שחלקם מצפון אפריקה;‪( 3‬ב) פירוש‬
‫(ׁ ַשְרח) לתורה בערבית–יהודית ששימש את מלמדי התינוקות‪ ,‬ושהועבר מדור‬
‫לדור בעל–פה‪ ,‬ורק בדורות האחרונים הועלה על הכתב והובא לדפוס;‪( 4‬ג)‬
‫טקסטים ליטורגיים בערבית–יהודית המוכרים לנו היטב מן הספרות הערבית–‬
‫היהודית המאוחרת בתוניסיה‪ ,‬אבל אין ספק בהם שהם קדומים וחוזרים אל‬
‫ימי הביניים‪ .‬החשוב שבטקסטים הללו הוא השרח הערבי–היהודי של ההגדה‬
‫של פסח‪ ,‬כולל ההרחבה המפורסמת הידועה בשתי נוסחאותיה‪ְ ' :‬תקּול גֶ'ְרּ ַבה'‬
‫ו'תקול ַק ְפ ַצה'‪ 5.‬ההגדה הראשונה שנדפסה בתוניס‪ ,‬והכוללת שרח בערבית‪,‬‬
‫היא משנת תר"ן (‪ ,1890‬דפוס וזאן וקסטרו)‪ 6.‬ואולם עוד קודם לכן‪ ,‬החל בשנת‬
‫תרי"ד (‪ ,)1854‬נדפסו בליוורנו הגדות של פסח כמנהג תוניס הכוללות שרח‬
‫ערבי–יהודי; זאת כמובן משום שעדיין לא היה דפוס עברי בתוניס‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫ברשותי כתב–יד זעיר של ההגדה של פסח שנעתק בתוניסיה לא יאוחר מן‬
‫המאה השמונה עשרה‪ .‬אף בתחום השירה הליטורגית היה בתוניסיה קו ישיר‬
‫של יצירה בערבית–יהודית מאז ימי הביניים‪ ,‬כפי שמוכח משיריו הערביים של‬

                            ‫ר' פרג'י שוואט‪ ,‬שחי ב ִשלהי המאה השש עשרה‪7.‬‬
‫	 שני מאפיינים עיקריים של הספרות הערבית–היהודית הליטורגית הזאת‬
‫מבדילים אותה היטב מן הספרות הערבית–היהודית הקלסית‪ ,‬ש ִעמה נמנה‬
‫למשל 'חיבור יפה מן הישועה' לר' נסים מקירואן‪( :‬א) אין היא כתובה ב ִמשלב‬
‫הגבוה שהיה משותף לספרות הערבית–היהודית בכל הקהילות היהודיות‬
‫דוברות הערבית בימי הביניים‪ ,‬אלא בלהג המקומי המדובר; (ב) הכתיב של‬

‫את רובם פרסמתי בבמות שונות‪ .‬ראו למשל‪ :‬טובי‪ ,‬קדמותם‪.‬‬               ‫	‪3‬‬
‫מאז ‪ 1854‬נדפסו כמה תרגומים ערביים של יהודי תוניסיה‬                ‫	‪4‬‬

                                       ‫למקרא‪ .‬ראו למשל‪ :‬חי דיין‪.‬‬  ‫	‪5‬‬
                                  ‫על טקסט זה ראו‪ :‬אילן‪ ,‬מדרש‪.‬‬     ‫	‪6‬‬
          ‫ההגדה יצאה לאור בפקסימיליה‪ .‬ראו‪ :‬הגדת המאה‪.‬‬             ‫	‪7‬‬
                    ‫על שיריו הערביים ראו‪ :‬שרף‪ ,‬פרג'י שוואט‪.‬‬

‫יוסף טובי ‪ /‬הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה‬                      ‫‪118‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125