Page 124 - peamim130

‫עבריות את החוקה התוניסאית החדשה‪ ,‬שפורסמה בשנה הקודמת‬
‫בערבית‪16.‬‬

‫ואסל‪ ,‬שלא ראה את החוברת במו עיניו‪ ,‬לא דייק בקביעת השנה‪ ,‬שכן בשער‬
‫החוברת צוין בבירור כי היא הודפסה בחודש אייר שנת תרכ"א (אפריל‪-‬מאי‬
‫‪ .)1861‬כן לא ציין שמדפיס החוברת היה חיים זאב אשכנזי‪ ,‬ושהיא הודפסה‬
‫בבית דפוס שהיה שייך לנתין אנגלי ששמו מנספילד‪ ,‬אף שאת עבודת הסידור‬
‫עשו השלושה באותיות עבריות שרכשו מליוורנו‪ 17.‬החוקה פורסמה כשלוש‬
‫שנים וחצי לפני כן‪ ,‬ב–‪ 10‬בדצמבר ‪ ,1857‬והיא הבטיחה לכל הנתינים זכויות‬
‫אזרח שוות‪ .‬אך בשנת ‪ 1864‬בוטלה החוקה‪ ,‬בלחץ אנשי דת מוסלמים‪ ,‬והתקווה‬
‫הגדולה נגוזה‪ .‬שלושת השותפים הנזכרים הדפיסו אפוא את החוקה הזאת‪ ,‬מן‬
‫הסתם כביטוי לשאיפתם למימושה ולהשגת שוויון זכויות‪ .‬כמה סמלי הדבר‬
‫שקרוב לתשעים שנה לאחר מכן‪ ,‬בשנת תש"ח‪ ,‬הדפיס אחד מאחרוני החכמים‬
‫היהודים בג'רבה‪ ,‬הרב ח'ציר צבאן‪ ,‬בכתב–העת העברי שיצא בג'רבה בעריכתו‪,‬‬
‫'הירח'‪ ,‬תרגום לערבית–יהודית של הצעת החוקה למדינת ישראל ברוח היהדות‬

‫שכתב יהודה פנחס כהן בארץ–ישראל‪18.‬‬
‫ הפרסום הראשון מן הספרות העממית של יהודי תוניסיה‪' ,‬מעשה‬
‫שעשועים'‪ ,‬נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ח (‪ ,)1868‬כתיאורו של ואסל‪' :‬החיבור‬
‫העממי הקדום ביותר ליהודי תוניסאי שאפשר לאתרו נדפס בליוורנו בשנת‬
‫תרכ"ח ליצירה (‪ )1867/8‬בשם "מעשה שעשועים"'‪ 19.‬ספר זה יש לשייכו‬
‫לספרות הדתית–הרבנית‪ ,‬אף שהוא כתוב בערבית–היהודית המדוברת‪ ,‬שכן הוא‬
‫כולל בשני חלקיו סיפורי מוסר מתורגמים ממקורות יהודיים בעלי מגמה דתית‬
‫מובהקת‪ .‬אף מגמת הסיפור 'שבעת הווזירים'‪ ,‬שבא בראש החלק הראשון‪,‬‬
‫היא מוסרית‪ ,‬ומקורו בספר הידוע 'ּ ַכ ִלי ַלה וִד ְמנַה'‪ 20.‬לכאורה יש כאן שאיבה‬
‫ממקורות ערביים‪ ,‬אבל המהדיר‪ ,‬אליהו חי גיג'‪ ,‬ציין בסוף הסיפור כי ְלקחֹו‬

‫‪ 1 6‬ואסל‪ ,‬עמ' ‪.20–18‬‬
‫‪ 1 7‬אשכנזי ידוע כמי שהדפיס את הספרים העבריים הראשונים‬
‫באלג'יר החל בשנת ‪ ,1853‬אף שגם שם עשה זאת בבית דפוס‬

‫לא יהודי‪ .‬ראו‪ :‬הטל והראש‪ ,‬עמ' ‪.563 ,561‬‬
‫‪ 1 8‬טובי‪ ,‬כתבים‪ ,‬עמ' ‪.144–141‬‬

‫‪ 1 9‬ואסל‪ ,‬עמ' ‪ ;93–92 ,25–22‬השוו‪ :‬הטל‪ ,‬הספרות‪ ,‬מס' ‪.781‬‬
‫כבר שטיינשניידר פירט את הסיפורים שבספר זה‪ .‬ראו‪:‬‬

‫שטיינשניידר‪ ,‬עמ' ‪.337–336‬‬
‫‪ 2 0‬ואסל‪ ,‬עמ' ‪ .93–92‬בספר הנדפס מצוין הסיפור בשם 'מעשה‬
‫סנדבאר'‪ ,‬אבל כבר ציין ואסל כי זו טעות‪ ,‬וכי צ"ל 'מעשה‬

‫שבעת הווזירים'‪.‬‬

‫יוסף טובי ‪ /‬הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה‬ ‫‪122‬‬