Page 129 - peamim130
P. 129
הספרות הערבית שזמנן לא ידוע .בייחוד אחד ה ְמספרים הללו ,אלַקַרוִי
(מקירואן) ,נודע מאוד סביב שנת 1868בשל צחות לשונו.
השקדן ביותר מקרב המאזינים הללו היה חי צרפתי ...בעל מסבאה ,זכרן
מופלא ובעל כתב יד נאה ביותר .הוא החל לספר ללקוחותיו במשך היום
את הסיפורים ששמע בלילה הקודם .אחרי כן עלה בדעתו לכתבם ובכך
בילה חלק מלילותיו .אפשר שהעתיק את הסיפורים בערבית–יהודית.
למעתיק זה תפקיד נסתר אך חשוב :בהעבירו בפעם הראשונה יצירות חול
לשימוש ההמונים בני דתו ,תרם להרחבת הידע של בני דורו ,שהיו נתונים
במצב שקיעה ,והכין את התנועה הספרותית המעשית הקטנה ,שבחלקה
התפתחה וחיה עד היום על בסיס מעשהו29.
פרחי קנה מידי צרפתי את כתב–היד של הספר 'סירת אלמלך סיף אלאזל'
וכאמור הביאו לדפוס בליוורנו .אמנם הסיפור בא לידי יהודי תוניסיה באותו
זמן ממקור ערבי–מוסלמי ,אך יש להדגיש כי הסיפור הוא חלק מן האגדות
שנפוצו בקרב המוסלמים על עלילות בני ישראל בימי קדם ,הסוגה הידועה
בספרות הערבית בשם ִא ְסַר ִאי ִליַאת .על כל פנים מסתבר כי פרחי לא הדפיס את
הספר על פי הנוסח שהעלה צרפתי על הכתב ,אלא ֲערכֹו מחדש .ראיה לכך יש
בכתב–יד של 'סירת אלמלך סיף אלאזל' הנמצא ברשותי ,והמסומן במספר ,15
כלומר החלק החמישה עשר מתוך שלושים -להערכתי -של החיבור כולו.
נוסח הסיפור בכתב–יד זה שונה מן הנוסח שהדפיס פרחי ,ונראה שהוא חלק
מכתב–היד של צרפתי .דרך אגב ,ואסל כתב 'מפי ויקטור אוזן ,שספר זה מצוי
במהדורה ערבית ותרגום צרפתי ,ושניהם שונים מאוד מן הטקסט שהדפיס
פרחי'30.
מכאן נפתחה הדרך להדפסת סיפורים רבים שמקורם בספרות הערבית
הכתובה והנדפסת ,לאחר שהותאמו ללהג הערבי שהיה מקובל בפי יהודי
תוניסיה .ספרים אלו נדפסו חלקם בליוורנו וחלקם בתוניס .במהלך שנות
השמונים והתשעים של המאה התשע עשרה השתתפו סופרים רבים במלאכת
ההתאמה הלשונית ובמלאכת ההדפסה ,ובכללם צרפתי ,פרחי ,ציון אוזן ,יוסף
בן שמואל נטף וצמח הלוי .רבים מן הסיפורים שנדפסו באותה התקופה שייכים
לספרות הענפה של 'סיפורי אלף לילה ולילה' ,שגם הם הובאו לדפוס בלהג
2 9ואסל ,עמ' .22–21
30שם ,עמ' .99
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 127