Page 129 - peamim130

‫הספרות הערבית שזמנן לא ידוע‪ .‬בייחוד אחד ה ְמספרים הללו‪ ,‬אלַקַרוִי‬
‫(מקירואן)‪ ,‬נודע מאוד סביב שנת ‪ 1868‬בשל צחות לשונו‪.‬‬

‫השקדן ביותר מקרב המאזינים הללו היה חי צרפתי‪ ...‬בעל מסבאה‪ ,‬זכרן‬
‫מופלא ובעל כתב יד נאה ביותר‪ .‬הוא החל לספר ללקוחותיו במשך היום‬
‫את הסיפורים ששמע בלילה הקודם‪ .‬אחרי כן עלה בדעתו לכתבם ובכך‬

‫בילה חלק מלילותיו‪ .‬אפשר שהעתיק את הסיפורים בערבית–יהודית‪.‬‬
‫למעתיק זה תפקיד נסתר אך חשוב‪ :‬בהעבירו בפעם הראשונה יצירות חול‬
‫לשימוש ההמונים בני דתו‪ ,‬תרם להרחבת הידע של בני דורו‪ ,‬שהיו נתונים‬
‫במצב שקיעה‪ ,‬והכין את התנועה הספרותית המעשית הקטנה‪ ,‬שבחלקה‬

‫התפתחה וחיה עד היום על בסיס מעשהו‪29.‬‬

‫פרחי קנה מידי צרפתי את כתב–היד של הספר 'סירת אלמלך סיף אלאזל'‬
‫וכאמור הביאו לדפוס בליוורנו‪ .‬אמנם הסיפור בא לידי יהודי תוניסיה באותו‬
‫זמן ממקור ערבי–מוסלמי‪ ,‬אך יש להדגיש כי הסיפור הוא חלק מן האגדות‬
‫שנפוצו בקרב המוסלמים על עלילות בני ישראל בימי קדם‪ ,‬הסוגה הידועה‬
‫בספרות הערבית בשם ִא ְסַר ִאי ִליַאת‪ .‬על כל פנים מסתבר כי פרחי לא הדפיס את‬
‫הספר על פי הנוסח שהעלה צרפתי על הכתב‪ ,‬אלא ֲערכֹו מחדש‪ .‬ראיה לכך יש‬
‫בכתב–יד של 'סירת אלמלך סיף אלאזל' הנמצא ברשותי‪ ,‬והמסומן במספר ‪,15‬‬
‫כלומר החלק החמישה עשר מתוך שלושים ‪ -‬להערכתי ‪ -‬של החיבור כולו‪.‬‬
‫נוסח הסיפור בכתב–יד זה שונה מן הנוסח שהדפיס פרחי‪ ,‬ונראה שהוא חלק‬
‫מכתב–היד של צרפתי‪ .‬דרך אגב‪ ,‬ואסל כתב 'מפי ויקטור אוזן‪ ,‬שספר זה מצוי‬
‫במהדורה ערבית ותרגום צרפתי‪ ,‬ושניהם שונים מאוד מן הטקסט שהדפיס‬

‫פרחי'‪30.‬‬
‫ מכאן נפתחה הדרך להדפסת סיפורים רבים שמקורם בספרות הערבית‬
‫הכתובה והנדפסת‪ ,‬לאחר שהותאמו ללהג הערבי שהיה מקובל בפי יהודי‬
‫תוניסיה‪ .‬ספרים אלו נדפסו חלקם בליוורנו וחלקם בתוניס‪ .‬במהלך שנות‬
‫השמונים והתשעים של המאה התשע עשרה השתתפו סופרים רבים במלאכת‬
‫ההתאמה הלשונית ובמלאכת ההדפסה‪ ,‬ובכללם צרפתי‪ ,‬פרחי‪ ,‬ציון אוזן‪ ,‬יוסף‬
‫בן שמואל נטף וצמח הלוי‪ .‬רבים מן הסיפורים שנדפסו באותה התקופה שייכים‬
‫לספרות הענפה של 'סיפורי אלף לילה ולילה'‪ ,‬שגם הם הובאו לדפוס בלהג‬

‫‪ 2 9‬ואסל‪ ,‬עמ' ‪.22–21‬‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪127‬‬