Page 130 - peamim130
P. 130
הערבי של יהודי תוניסיה 31.מידת ההתאמה הלשונית השתנתה מסופר לסופר;
היו ששמרו יותר על הערבית המקורית הקלסית והסתפקו בעיבוד לשוני קל,
והיו מי שעיבודם הלשוני היה מרחיק לכת .עניין זה ראוי כמובן לחקירה יסודית
קודם שאפשר יהיה לקבוע בו דברים מפורשים וחד–משמעיים.
אין להסיק מכל האמור לעיל כי אכן המשכילים היהודים בתוניסיה בשלהי
המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים היו פתוחים באופן משמעותי
כלפי הספרות הערבית .השימוש במקורות הערביים נועד אך ורק לצריכה
המונית–חברתית ,כלומר לצורכי בידור גֵרדא :שירים שהושמעו בבתי קפה
וסיפורי שעשועים ,ומקום בראש תפס נושא האהבה .למיטב ידיעתי למעט ספר
על תורת המלחמה שהועתק לאותיות עבריות באמצע המאה התשע עשרה32,
לא נעתק מערבית ללהג הערבי של יהודי תוניסיה שום ספר עיוני ,שמטבע
הדברים עשוי היה לשמש דווקא את המשכילים.
במקביל לתעשיית התרגומים מערבית ללהג הערבי של יהודי תוניסיה
התפתחה תעשייה ענפה לא פחות של תרגומים מלשונות אחרות -בעיקר
מעברית ומצרפתית .החיבורים שתורגמו מלשונות אלו לא היו כולם שירי
אהבה וסיפורי בדים ,אלא היו בהם גם ספרים שנועדו להרחיב את הדעת,
בעיקר סיפורים היסטוריים ופרקי היסטוריה של עם ישראל ושל עמים אחרים.
הפתיחות לספרות העברית ולספרות הצרפתית הייתה אפוא רבה ועמוקה מן
הפתיחות לספרות הערבית .עובדה זו לא הייתה אלא פן אחד של הנטייה
הגוברת והולכת של יהודי תוניסיה -בעיקר יהודי הצפון ,שהיו הרוב המוחלט
של יהודי הארץ כולה -אל התרבות הצרפתית בד בבד עם התרחקות -ל ִעתים
עד כדי ניתוק מוחלט -מן התרבות הערבית ואפילו הערבית–היהודית.
נטייה זו באה לידי ביטוי גם בעובדה שלא קם מקרב יהודי תוניסיה סופר
יהודי שכתב ספרות יפה או ספרות עיונית בלשון הערבית ובכתב הערבי .זאת
בניגוד למה שמצינו בקהילות יהודיות אחרות שנחשפו לתרבות אירופה ממש
באותן שנים שבהן נחשפה יהדות תוניסיה לתרבות זו .כוונתי לקהילה היהודית
במצרים ,שבריטניה כבשה אותה בשנת ,1882שנה אחת בלבד לאחר שכבשה
צרפת את תוניסיה ,ולקהילה בעיראק ,שכבר בשנות השבעים של המאה התשע
עשרה זכתה למערכת שלמה של רפורמות בהנהגת ִמְד ַחת ּ ַפאׁ ַשא העות'מאני.
3 1סדן ,אלף לילה ולילה ,עמ' .86–83על ההמשכיות בין הספרות
הערבית הקלסית לחכאיאת המודרניות ראו :סדן ,הרון
אלרשיד.
32העתקה בכתב־יד שמורה בספריית בית המדרש לרבנים בניו־
יורק .לא עלה בידי לזהות את המעתיק ,אך אפשר שהוא
מרדכי נג'אר הנזכר להלן.
יוסף טובי /הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה 128
