Page 133 - peamim130
P. 133
היה יוצא מן הכלל שלא בא ללמד על הכלל ,שכן בדרך כלל לא הכירו חכמי
היהודים בתוניס את הלשון הערבית המוסלמית ּ ִבכְתיבּה הערבי.
ואילו בקרב משכילי היהודים בתוניסיה ,שלא נמנו עם ההנהגה הרבנית–
הדתית ,התפתחה והתגברה מגמת ההתרחקות מן הערבית ,כפי שהתרחקו מן
העברית ומן הערבית–היהודית ,והיו נטועים כמעט כליל בעולמה של הלשון
הצרפתית ,ספרותה ותרבותה .נתונים סטטיסטיים וידיעות אחרות רבות
משמעות לעניין זה על שנת 1895הביא נוסע צרפתי שביקר בתוניסיה 36.מספר
היהודים בתוניסיה ביחס לאוכלוסיית הרוב המוסלמית בתקופת שלטון צרפת
היה .1:20מספר התלמידים המוסלמים שלמדו צרפתית היה ,3,585מתוכם
17בנות בלבד ,ואילו מספר התלמידים היהודים שלמדו בבתי ספר ציבוריים
ובבית הספר של חברת 'כל ישראל חברים' היה ,3,914ומתוכם 1,713בנות.
מסקנת הכותב הייתה כי הנערים היהודים ימצאו נשים דוברות צרפתית וכך
יוכלו לשמר את השימוש בלשון זו .הוא אף תיאר את נהיית הצעירים היהודים
אחר לשון זו ואחר תרבותה :די לפתוח קורס ללימוד צרפתית או ספרייה
צרפתית והם ממהרים לנהור אליהם; מחצית מתלמידי הגימנסיה הצרפתית
הם יהודים ,הרבה הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה ,וכל הקוראים בספרייה
הצרפתית ובספרייה העממית מייסודה של 'כל ישראל חברים' הם יהודים.
תופעה אחרת הקשורה ברכישת הלשון הצרפתית הייתה ההתרחקות מאורח
החיים הדתי ,בשל תחושת בושה ורצון עז לחקות את אורח חייו של בן צרפת
שבא להתיישב בתוניס .עם זאת יהודים לא התנצרו ולא חדלו להזדהות עם
הלאום היהודי37.
ראיה ניצחת לדבר במה שכתב ויקטור לוי ,הידוע יותר בשם העט שלו והל
( ,)Véhelבמאמר צרפתי משנת ' ,1906לקראת הִקדמה' (,)Vers le Progrès
שפורסם בשבועון 'אלפונוגראף' ,שערך דודו צמח הלוי ,ושהוא עצמו שימש
בו בתפקיד מזכיר המערכת .רוב השבועון נכתב בערבית–יהודית ,ורק מדי פעם
נתפרסם בו מאמר בצרפתית פרי עטו של ויקטור לוי ,ובדרך כלל עסק בהטפה
לִקדמה ,לתיקון חברתי ולאהדת צרפת ותרבותה .וכך כתב ברוב התלהבות
במאמר הנזכר על נשות הקהילה היהודית בתוניס ובנותיהן בזמנו:
ַמנּוּ ַבה בתוניסיה באמצעות ד"ר סוניה פלוס מן 'המרכז 3 6
הלאומי למחקר מדעי בצרפת' שבפריז (Centre National de 3 7
.)la Recherche Scientifique, CNRSתודתי מעומק הלב נתונה
לשניהם.
לפי ,עמ' .31–29
שם ,עמ' .203–201
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 131
