Page 132 - peamim130
P. 132
במצרים ובעיראק היו סופרים יהודים שתפסו מקום בראש בהיווצרות הספרות
הערבית המקומית החדשה ,כדוגמת יעקב צנוע במצרים ו ַאנוַר שאול בעיראק.
יהודי תוניסיה הביעו את עצמם בתחומים השונים ,ובכלל זה בספרות היפה
לסוגיה -שירה ופרוזה -ובוודאי בעיתונות ,בראש ובראשונה בערבית–
יהודית .רק משנות העשרים של המאה העשרים התחילה הצרפתית לתפוס
מקום בקרב יהודי תוניסיה כלשון יצירה .בתהליך שנמשך כמה עשרות שנים
דחקה לשון זו את הערבית–היהודית והפכה לכלי הביטוי הלשוני העיקרי של
המשכילים היהודים בתוניסיה ,אם בתחום הספרות היפה ואם בתחום המדע33.
זאת כידוע למעט הקהילות בדרום תוניסיה ,ובעיקר ג'רבה ,ששם שמרו העברית
והערבית–היהודית את בכורתן כלשונות היצירה העיקריות.
ואולם מסתבר שלא מעטים מן היהודים המשכילים בתוניסיה ,אם בצפון ואם
בדרום ,שלטו במידה מסוימת בערבית הספרותית שרווחה בקרב המוסלמים,
כלומר יכלו לקרוא ערבית באותיות ערביות .בכך כמובן סר המכשול הטכני
העיקרי מבחינת הפתיחות כלפי הספרות הערבית .אך יש להדגיש כי ידיעת
הערבית הספרותית לא הייתה תוצאה של ההשכלה החדשה ,אלא המשך
המסורת המשכילית של חכמי ספרד ,צפון אפריקה והמזרח מימי הביניים.
מסורת זו נמשכה בקרב רבני תוניסיה עד הדור האחרון ,כגון ר' משה כ'לפון
הכהן ,ר' מצליח מאזוז ור' אברהם הכהן .הדוגמה המובהקת ביותר למסורת
משכילית זו היא דמותו של מרדכי נג'אר ,יליד תוניס ובן המחצית השנייה של
המאה התשע עשרה ,שחי שנים רבות באירופה וקשר שם קשרים הדוקים עם
גדולי המזרחנים ,כגון סילווסטר דה סאסי 34.חכם יהודי אחר מתוניס בן אותה
תקופה שידיעותיו בערבית היו מושלמות היה משה בן יעקב שמאמה ,שנודע
גם בכינוי בישי .שמו עלה בשני הקשרים :כמי שהעתיק בשנות השבעים של
המאה התשע עשרה בעבור משה בונאן את שירי המאלוף מאותיות ערביות
לאותיות עבריות ,כנזכר לעיל ,וכמי שראשי הקהילה היהודית בתוניס הציעו
אותו בשנת 1885במכתבם אל ה'משנה למלך' ֻמחמד אל ַעזִיז ּבּו ַמתּור לשמש
מתורגמן רשמי של המכתבים העבריים של הקהילה אל מערכת השלטון
המוסלמי 35.אולם היא הנותנת :מאחד המכתבים עולה בפירוש כי שמאמה
3 3על הסופרים היהודים שמואל בנעטר ( ,)1923ויקטור לוי 130
(והל) ,ויטליס דנון ורפאל לוי (שם העט שלו :ריבל) (שלושתם
בשנות השלושים) ,ואחריהם אלבר ממי (משנות החמישים
ואילך) ,שתיארו בצרפתית את חיי ה ַחא ַרה (השכונה) היהודית
בעיר הבירה תוניס ראו :דופוי ,עמ' ;103–97דוגה.
34ינון־פנטון.
3 5המכתבים הגיעו לידי מד"ר עבד אל ַח ֵמיד ַלא ְרגֵש מאוניברסיטת
יוסף טובי /הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה
