Page 137 - peamim130
P. 137
את מחויבותו לחוקת היסוד שהצהיר עליה קודמו בשלטון ,אחיו מחמד ,בשנת
,1857חוקה שהובטח בה ליהודים שוויון זכויות למוסלמים .הביי החדש אף
החל לפעול לפרסום חוקים מפורטים הנובעים מן ההצהרות הכלליות שבחוקת
היסוד .על פי האקרוסטיכון בשיר מחבר הנוסח העברי היה מרדכי כהן גנונה.
מאחר שהביי לא ידע עברית ,תורגמו הברכה והשיר לערבית ונדפסו באותיות
ערביות .למעשה נדפסו שני תרגומים :האחד בלא ציון שם המתרגם ,ומן הסתם
הוא המחבר עצמו ,והאחר פרי עטו של אליהו אלמאליח .שמו של מחבר הנוסח
העברי ידוע ממה שמסופר עליו כי מורו ר' ישועה בסיס כעס עליו ועל שני חבריו
משה שמלה ומרדכי שתרוּך על שעסקו בספרי פילוסופיה 46.אפשר שהוא אבי
יוסף הכהן גנונה ,מן הדמויות המרכזיות בפעילות הספרותית והעיתונאית של
יהודי תוניס בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים 47.המתרגם
האחר הוא דמות ידועה בקרב ראשוני המשכילים בקהילת יהודי תוניסיה,
וכבר נזכר לעיל כאחד משלושת השותפים היהודים שהקימו דפוס עברי
בתוניס 48.ראוי לציין בהקשר זה כי עוד בשנת 1847הדפיס יהודי מאלג'יר,
אברהם דנינוס ,באותיות ערביות מחזה שנכתב בערבית בלהג המדובר' ,נַזַאהַת
א ְל ֻמ ְש ַתאק וַגֻּ ַצאת א ְל ֻעּׁ ַשאק ִפי ַמִדינַת ִתְריַאק ִפי א ְל ִעַראק' (בידור המשתוקק
ומצוקות החושקים בעיר תריאק בעיראק)49.
עוד יש לציין כי העיתון היחיד של יהודי תוניסיה שנדפסו בו אותיות
ערביות (שני עמודים באותיות ערביות ושני עמודים באותיות עבריות) היה
'אלׁ ַש ְמס' ,ששלושים וחמישה גיליונות שלו יצאו לאור בפריז בשנת ,1885
בעריכת שלום גוויטע ,אליהו ששון ואברהם גיניסטי 50.העיתון לא האריך
ימים ,ודאי משום שאך מעטים מיהודי תוניס מצאו בו עניין .וראיה לדבר שעם
ושניים פרסומים מבתי הדפוס בצפון אפריקה ,בליוורנו,
בארצות המזרח ובהודו הנמצאים בספריית בית המדרש
לרבנים בבודפשט.
46חדאד ,עמ' [.]25–24
4 7הוא שהזכירֹו שיטרית במאמרו על ראשית ההשכלה בתוניסיה.
ראו :שיטרית ,עמ' .33–32
48על שני המתרגמים ראו :חג'אג' ,עמ' ,258–256 ,251 ,250 ,248
.267 ,266 ,264 ,261
4 9מורה .לדיון מקיף יותר במחזה ראו :מורה וסדגרוב ,החלק
האנגלי ,עמ' ;67–45ולפרסומו ראו :שם ,החלק הערבי ,עמ'
.42–3
50חג'אג' ,עמ' ;249זוודובסקי ,עמ' ,381מס' .I63עותק יחיד
מצוי בספרייה הלאומית בפריז .ראו :הטל ,כתבי־עת ,עמ'
,63–61מס' .97
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 135
