Page 139 - peamim130

‫השיר נועדה לצורכי הקהילה היהודית בלבד בלא כל כוונה להגישה לנשיא‪,‬‬
‫שבוודאי לא ידע לקרוא ערבית–יהודית‪.‬‬

‫ התרגומים לערבית של הברכה ושל השיר לכבוד הביי מחמד אלצאדק‬
‫והעיתון 'אלשמס' נכתבו במשלב של הערבית הספרותית הכתובה שרווחה‬
‫בקרב המוסלמים‪ .‬לעומת זאת ִמשלב השירים הערביים של ג'רמון נוטה יותר‬
‫אל הלהג הערבי של יהודי תוניסיה‪ ,‬אף שהם כתובים באותיות ערביות‪ .‬על‬
‫כל פנים ברור כי השימוש בערבית באותיות ערביות לא פשט בקרב יהודי‬
‫תוניסיה‪ ,‬ובמידה שנעשה היה מיועד לתקשורת בין הקהילה היהודית לבין‬
‫גורמים שמחוצה לה ולא לצריכה פנימית‪ .‬כך למשל אפילו שירי הקינה הקצרים‬
‫של צמח הלוי‪ ,‬הדמות החשובה ביותר בקרב המשכילים בקהילת יהודי תוניס‪,‬‬
‫על פטירת כמה אישים מבני קהילתו ואחרים כתובים בלהג הערבי–היהודי‬

‫ובאותיות עבריות ולא באותיות ערביות‪55.‬‬
‫ ודאי יש הסברים נאותים לכך שיהדות תוניסיה נפתחה אך מעט לספרות‬
‫הערבית‪ .‬אלא שבנקודה זו אני נוגע בתחומם של חבריי העוסקים בתמורות‬
‫ההיסטוריות והחברתיות שעברו על יהודי תוניסיה מאז שנכבשה הארץ‬
‫על ידי צרפת‪ ,‬וחזקה עליהם שיֵדעו לפרש את התופעה הנדונה‪ .‬מכל מקום‬
‫מסתבר שהלכי רוח מסוימים בקרב משכילי היהודים המריצו אותם להתקרב‬
‫אל התרבות הערבית בעת שהתגבשה והתחזקה המגמה הלאומנית בקרב‬

‫המוסלמים בתוניסיה‪.‬‬

‫בערי תוניסיה‪ ,‬מעת נחיתתו בנמל ּ ֶבנְזֶ ְרת ב־‪ 15‬באפריל ועד‬
‫שובו לפריז ב־‪ 30‬באפריל ‪ .1910‬מחבר השיר חתם את שמו‬

‫בשער בראשי תיבות בלבד‪.M.V.L. :‬‬
‫‪ 5 5‬הלוי‪ ,‬דף מא ע"ב – מג ע"ב‪.‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪137‬‬