Page 144 - peamim130
P. 144
ביוונית הזאת ,הכתובה באותיות עבריות ,חיברו היהודים גם גלוסרים,
דהיינו רשימות ביאורי מילים ,לתנ"ך ולספרות חז"ל ,פיוטים ויצירות מסוגות
אחרות 1.התרגום הידוע ביותר ליוונית בכתב עברי הוא החומש שנדפס בקושטא
בשנת ש"ז ( .)1547החומש הזה פורסם מחדש ,באותיות יווניות ,בסוף המאה
התשע עשרה בידי חוקר הלשון היוונית דירק ק' הסלינג 2,ובפרסום זה נוספו
מבוא מקיף על לשון התרגום ,על מקורותיה ועל תורת ההגה ותורת הצורות
שלה .בזכות רמתו המדעית פרסום זה הוא עד היום מקור ראשון במעלה וכלי
עבודה חשוב לכל מחקר על לשון תרגומי המקרא המאוחרים ליוונית3.
דוד שמעון בלונדהיים הצביע במאמר שפורסם בשנת 1924על רבדים
קדומים המשתקפים בתרגומי המקרא היווניים המאוחרים ,רבדים שמקורם
בתרגום השבעים ובעיבודיו (עקילס ,סומכוס ותאודוטיון) .הוא העלה
לראשונה את הצורך לרכז את אוצר המילים של התרגומים היווניים המאוחרים
ולדון בהוראותיהן ובמאפייניהן הלשוניים המשותפים לתרגומים הקדומים4.
כדי להדגים את דבריו ליקט בלונדהיים שישים ושתיים מילים יווניות ובדק
את הוראותיהן על פי תרגומים מוקדמים ומאוחרים .התרגומים המאוחרים
שעליהם הסתמך הם :קטע מקהלת שנחשף בגניזת קהיר‘ ,גראקוס וינטוס'
( - )Graecus Venetusתרגום אנונימי למקרא בכתב יווני המיוחס למתרגם
יהודי אך הדבר שנוי במחלוקת -חומש קושטא על פי מהדורת הסלינג,
ספר יונה שההדיר הסלינג ,והתרגום הקראי ‘מאירת עיניים' שההדיר אברהם
דנון 5.בדיון בכל תיבה בחן בלונדהיים גם את היקרויותיה בתרגום השבעים
ובשלושת עיבודיו המאוחרים (עקילס ,סומכוס ותאודוטיון) ובירר את השפעתם
הלקסיקלית והפרשנית על התרגומים המאוחרים.
חוקרי לשון תרגומי המקרא היווניים המאוחרים ומהדיריהם אימצו את
משנתו של בלונדהיים ועמדו על קווים משותפים לתרגום השבעים ועיבודיו
לסקירה כללית ראו :דה לנג' ,שם ויפת; ועיינו גם :דרטס. 1
לפירוט ביבליוגרפי ראו :שנול ,ביבליוגרפיה יוונית־יהודית. 2
חומש קושטא; הסלינג ,חומש קושטא. 3
למהדורתו של הסלינג לחומש קושטא יש מקום חשוב גם 4
בחקר הלשון היוונית בימי הביניים ,והיא אחד המקורות 5
במילון שההדיר קריארס ,וראו שם ברשימת המקורות:
קריארס ,א ,מס' .237קריארס קרא את המהדורה של הסלינג
ומיין את המילים שבה לצורך הערכים במילונו.
בלונדהיים.
גראקוס וינטוס; הסלינג ,חומש קושטא; הסלינג ,ספר יונה;
דנון .על ‘גראקוס וינטוס' ראו :גיל־פרננדז; טוב ,תרגומים
יווניים; מרקטי; פרנקל; שנול ,אוצרות.
שפרה שנול /תרגומי המקרא ליוונית־יהודית 142
