Page 146 - peamim130
P. 146
ולתרגומים היהודיים המאוחרים ליוונית .במרוצת השנים קיבלה התזה של
בלונדהיים משנה תוקף בעקבות גילוי מקורות נוספים מהתקופה העתיקה
ומימי הביניים .שאול ליברמן רמז במחקר בנושא התרבות היוונית בארץ–
ישראל ובקהילות ההלניסטיות ,על תרגומים יווניים–יהודיים לתנ"ך -מלבד
תרגום השבעים ועיבודיו - 6שהיו נפוצים בארץ–ישראל ובקהילות אגן הים
התיכון 7.הוא ביסס את דבריו על השתקפותם של תרגומים במדרשים ,הן
בתוכן הן באוצר המילים .פול קהלה הגיע גם הוא ,על סמך עדויות שונות
לגמרי ,למסקנה שהיה תרגום יווני שנכתב בידי יהודים ,שנועד ליהודים,
ושעקבותיו נעלמו מאתנו8.
משה אלטבאואר ויעקב שיבי סקרו במבוא למהדורתם לגלוסר יווני של
חמש המגילות את התרגומים היווניים -הקדומים והחדשים -למקרא שראו
אור ,וציינו את המאפיינים המשותפים להם ולגלוסר 9.גלוסות מתרגום עקילס
למשלי ,מלאכי ואיוב בכתב עברי ובניקוד נחשפו בגניזת קהיר ופורסמו בידי
הנס ריגר ובידי ניקולס דה לנג'10.
בסוף המאה העשרים ההדיר דה לנג' אסופת מקורות יהודיים מגניזת קהיר
שיש בהם מילים ביוונית 11.בההדרת החיבורים המקראיים שילב המחבר עיונים
מיוחדים הקשורים בפענוחם ובפרשנותם לעומת המקבילות בתרגום השבעים,
בתרגום עקילס ,בתרגום חומש קושטא ובתרגום לספר יונה שההדיר הסלינג.
כמן כן דן דה לנג' בפרשנות הרבנית והקראית המשתקפת באוצר המילים היווני
מן הגניזה הקהירית .דה לנג' גם חקר את השתקפותם של שלושת העיבודים
לתרגום השבעים (עקילס ,סומכוס ותאודוטיון) ,בעיקר העיבוד של עקילס,
בתרגומים המאוחרים היווניים לתנ"ך12.
6על תרגום השבעים והתהוות עיבודיו (עקילס ,סומכוס
ותאודוטיון) ,שניזונו מתמורות שחלו בנוסח העברי ,ראו :טוב,
נוסח עברי־ארמי.
7ליברמן ,עמ' .36
8קהלה.
9אלטבאואר ושיבי ,עמ' שסט-שע.
10ריגר; דה לנג' ,עקילס.
1 1דה לנג' ,טקסטים יהודיים ביוונית.
1 2דה לנג' ,העיבודים היהודיים .לצורך מחקר זה בחר המחבר
חמישה תרגומים מאוחרים וחקר את העדויות הלקסיקליות
בהם על מסורות קדומות מתרגום השבעים ועיבודיו.
המקורות שבחן דה לנג' הם :פירוש לספר בראשית ולשמות,
גלוסות למלכים א ,פירוש ליחזקאל ולתרי־עשר ,גלוסות
למלאכי ולאיוב ותרגום לקהלת ב; למקורות אלו ראו :דה לנג',
טקסטים יהודיים ביוונית.
שפרה שנול /תרגומי המקרא ליוונית־יהודית 144
