Page 150 - peamim130
P. 150

‫מכיוון שאת עיקר המחקר ביוונית–יהודית מראשיתו עשו חוקרי הלשון‬
‫היוונית (הסלינג‪ ,‬אתנסיוס פפדופולוס–קרמאוס‪ ,‬בדינס) וחוקרי התרבות‬
‫היהודית ההלניסטית (אלטבאואר‪ ,‬שיבי‪ ,‬בלונדהיים‪ ,‬דה לנג') ראיתי צורך‬
‫בתיאור מקיף של השפה בכתבּה המקורי וכן בעיון מעמיק בדרכי הפרשנות של‬
‫מתרגומי המקרא הרומניוטיים‪ .‬צורך זה נתן את ההשראה ליצירת מסד נתונים‬

                                               ‫מקבוצה של תרגומים למקרא‪.‬‬
‫מטרות מסד הנתונים‪ ,‬שטרם פורסם‪ ,‬היו להציג אוצר מילים מוגדר בכתב‬
‫עברי מנוקד בצירוף התעתיק באותיות יווניות‪ ,‬להבהיר את הקשרים שבין‬
‫התרגומים ליוונית–יהודית ובין התרגומים הקדומים (תרגום השבעים ועיבודיו)‪,‬‬
‫ולעמוד על הפרשנות היהודית המסורתית כפי שהיא משתקפת בדרכי התרגום‪23.‬‬
‫יצרתי את מסד הנתונים מתוך ארבעה מקורות‪ .‬למרות ההבדלים הרבים‬
‫בין המקורות‪ ,‬יש להם מסורות משותפות ‪ -‬באוצר המילים‪ ,‬בדרכי ההבנה‬
‫והפירוש של הכתוב ובעיקר במבנה השפה (תורת ההגה והצורות)‪ .‬ואלה‬
‫המקורות שנבחרו‪ :‬פירוש החומש‪ ,Scholia( 24‬להלן‪ :‬פירוש); חומש קושטא ‪-‬‬
‫המילים המתחילות באות דל"ת ובאות פ"א‪ ,‬לפי המפתח של מהדורת הסלינג‪25‬‬
‫(להלן‪ :‬ח"ק); ישעיה מ‪ ,‬תרגום של הפטרת נחמו‪( 26‬להלן‪ :‬תרגום ישעיה);‬

                                             ‫קהלת ב‪( 27‬להלן‪ :‬תרגום קהלת)‪.‬‬
‫המקורות נבחרו על פי מספר שיקולים‪ .‬בשל חשיבותו החלטתי להציג‬
‫בראש ובראשונה את חומש קושטא‪ ,‬שנכתב במקורו בכתב העברי‪ 28,‬ושפרסומו‬

        ‫בידי הסלינג בכתב היווני הטביע את חותמו על כל מחקר לאחר מכן‪.‬‬
‫את הקטע מקהלת מגניזת קהיר ההדיר לראשונה בלונדהיים בכתב היווני‪,‬‬
‫ולאחר מכן זכה למהדורה חדשה של דה לנג'‪ ,‬ובה נדפסו המקור בכתב העברי‬
‫(בניקוד) והצעה חדשה לתעתיק באותיות יווניות‪ .‬בהערות לטקסט דן דה לנג'‬

‫‪ 2	 3‬הנהלת 'מכון בן־צבי' נתנה את חסותה למפעל הזה‪ .‬פרופ'‬
‫חגי בן־שמאי‪ ,‬ראש 'מכון בן־צבי' בשנים תשנ"ו‪-‬תשס"ד‪ ,‬גילה‬
‫עניין רב בנושא והקדיש מזמנו לייעוץ ולמעקב אחר מחקר‬

                                                                    ‫זה‪.‬‬
‫‪ 2	 4‬דה לנג'‪ ,‬טקסטים יהודיים ביוונית‪ ,‬עמ' ‪ .116-85‬בפירוש‬
‫החומש צוטטו הדוגמאות לפי הההדרה של דה לנג' בציון‬
‫הדף (במספר רומי)‪ ,‬העמוד (באות עברית) והשורה במספר‬

  ‫ערבי כל המקורות המקראיים צוטטו בציון הפרק והפסוק‪.‬‬
                                            ‫‪ 2	 5‬הסלינג‪ ,‬חומש קושטא‪.‬‬
                                                ‫‪ 	26‬שנול‪ ,‬הפטרת נחמו‪.‬‬

‫‪ 2	 7‬בלונדהיים‪ ,‬עמ' ‪ ;14‬דה לנג'‪ ,‬טקסטים יהודיים ביוונית‪ ,‬עמ'‬
      ‫‪ .78-71‬תרגום קהלת צוטט על פי הההדרה של דה לנג'‪.‬‬

‫‪ 2	 8‬על תולדות הטקסט ועל הרקע התרבותי לפרסומו ראו‬
                 ‫בהרחבה‪ :‬בדינס‪ ,‬חומש קושטא; קריבורושקו‪.‬‬

‫שפרה שנול ‪ /‬תרגומי המקרא ליוונית־יהודית‬  ‫‪148‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155