Page 150 - peamim130
P. 150
מכיוון שאת עיקר המחקר ביוונית–יהודית מראשיתו עשו חוקרי הלשון
היוונית (הסלינג ,אתנסיוס פפדופולוס–קרמאוס ,בדינס) וחוקרי התרבות
היהודית ההלניסטית (אלטבאואר ,שיבי ,בלונדהיים ,דה לנג') ראיתי צורך
בתיאור מקיף של השפה בכתבּה המקורי וכן בעיון מעמיק בדרכי הפרשנות של
מתרגומי המקרא הרומניוטיים .צורך זה נתן את ההשראה ליצירת מסד נתונים
מקבוצה של תרגומים למקרא.
מטרות מסד הנתונים ,שטרם פורסם ,היו להציג אוצר מילים מוגדר בכתב
עברי מנוקד בצירוף התעתיק באותיות יווניות ,להבהיר את הקשרים שבין
התרגומים ליוונית–יהודית ובין התרגומים הקדומים (תרגום השבעים ועיבודיו),
ולעמוד על הפרשנות היהודית המסורתית כפי שהיא משתקפת בדרכי התרגום23.
יצרתי את מסד הנתונים מתוך ארבעה מקורות .למרות ההבדלים הרבים
בין המקורות ,יש להם מסורות משותפות -באוצר המילים ,בדרכי ההבנה
והפירוש של הכתוב ובעיקר במבנה השפה (תורת ההגה והצורות) .ואלה
המקורות שנבחרו :פירוש החומש ,Scholia( 24להלן :פירוש); חומש קושטא -
המילים המתחילות באות דל"ת ובאות פ"א ,לפי המפתח של מהדורת הסלינג25
(להלן :ח"ק); ישעיה מ ,תרגום של הפטרת נחמו( 26להלן :תרגום ישעיה);
קהלת ב( 27להלן :תרגום קהלת).
המקורות נבחרו על פי מספר שיקולים .בשל חשיבותו החלטתי להציג
בראש ובראשונה את חומש קושטא ,שנכתב במקורו בכתב העברי 28,ושפרסומו
בידי הסלינג בכתב היווני הטביע את חותמו על כל מחקר לאחר מכן.
את הקטע מקהלת מגניזת קהיר ההדיר לראשונה בלונדהיים בכתב היווני,
ולאחר מכן זכה למהדורה חדשה של דה לנג' ,ובה נדפסו המקור בכתב העברי
(בניקוד) והצעה חדשה לתעתיק באותיות יווניות .בהערות לטקסט דן דה לנג'
2 3הנהלת 'מכון בן־צבי' נתנה את חסותה למפעל הזה .פרופ'
חגי בן־שמאי ,ראש 'מכון בן־צבי' בשנים תשנ"ו-תשס"ד ,גילה
עניין רב בנושא והקדיש מזמנו לייעוץ ולמעקב אחר מחקר
זה.
2 4דה לנג' ,טקסטים יהודיים ביוונית ,עמ' .116-85בפירוש
החומש צוטטו הדוגמאות לפי הההדרה של דה לנג' בציון
הדף (במספר רומי) ,העמוד (באות עברית) והשורה במספר
ערבי כל המקורות המקראיים צוטטו בציון הפרק והפסוק.
2 5הסלינג ,חומש קושטא.
26שנול ,הפטרת נחמו.
2 7בלונדהיים ,עמ' ;14דה לנג' ,טקסטים יהודיים ביוונית ,עמ'
.78-71תרגום קהלת צוטט על פי הההדרה של דה לנג'.
2 8על תולדות הטקסט ועל הרקע התרבותי לפרסומו ראו
בהרחבה :בדינס ,חומש קושטא; קריבורושקו.
שפרה שנול /תרגומי המקרא ליוונית־יהודית 148