Page 147 - peamim130
P. 147
כל המחקרים שהזכרתי מאששים את קיומם של תרגום או תרגומים יווניים,
נוסף על תרגום השבעים; תרגומים אלה היו נפוצים בקהילות בארץ–ישראל
ובתפוצות ,והייתה להם זיקה לתרגום השבעים ולעיבודיו בעת העתיקה
(עקילס ,סומכוס ותאודוטיון) .תרגומי המקרא המאוחרים ליוונית ניזונו מאותן
המסורות הקדומות ,והן היו לרובד הקדום של תרגומי המקרא המאוחרים
ליוונית בימי הביניים.
אף על פי שחלפו יותר ממאה שנה מאז שראה אור הפרסום המדעי הראשון
של הסלינג ,חקר לשון תרגומי המקרא המאוחרים ליוונית עדיין עומד בשלביו
הראשונים .יש חוקרים המגדירים את לשון תרגומי המקרא המאוחרים יוונית
בכתב עברי 13,בגלל נאמנותה ליוונית בתיעוד אוצר המילים ,במערכת הצורות
ובתחביר; אבל הרוב המכריע של החוקרים רואים בתיעוד זה לשון יהודית,
ועל כן כינוה יוונית–יהודית 14.להצדקת אופייה של יוונית זו כלשון יהודית,
על סמך העדויות העומדות לרשותנו ,אשתמש בהגדרתה של אורה שורצולד
ללשון יהודית15:
א .לשון הנובעת מאחת מלשונות הגויים בארצות מושבם של היהודים -
היוונית הייתה השפה הספרותית והשפה המדוברת בארץ–ישראל ובקהילות
ההלניסטיות בעת העתיקה .בימי הביניים היא הייתה השפה הנפוצה בממלכה
הביזנטית באגן הים התיכון.
ב .יש בלשון משקע של מילים עבריות–ארמיות ,בדרך כלל מילים
הקשורות לענייני דת ופולחן -למשל בחומש קושטא מופיעות בתרגום היווני
מילים עבריותָ :מן( μαν ,שמות טז ,טו); ׁשֹ ָפר( σοφαρ ,שמות יט ,טז); ִמׁ ְשּכָן,
( μισκανשמות כו ,א)16.
ג .כתובה בכתב עברי ,לעתים מנוקד -הכתב העברי והניקוד הם מן
המאפיינים הבולטים של היוונית–היהודית ,לעתים בצירוף טעמי המקרא.
ד .קיימת באוצר המילים ובדקדוק של הלשון השפעה מן הלשונות במקומות
שונים בפזורה היהודית -למשל בתרגומי המקרא המאוחרים ליוונית קיימות
מילים שמקורן מלטינית ומאיטלקית ,מתורכית ,ומילים ספורות משפות
1 3גולדשמידט ,עמ' ;132-131דה לנג' ,טקסטים יהודיים ביוונית,
ועיינו שם בדברי המבוא של המחבר .ראו גם :דה לנג' ,מסירות
יהודיות.
14המאמרים חשובים ביותר על היוונית־היהודית ראו עדיין
מראשית המאה העשרים :לוי ,יוונית־יהודית; לוי ,יוונית־
יהודית (גרמנית); קרויס.
15שורצולד ,עמ' .63-62
1 6על מילים עבריות השזורות ביוונית ראו את הערתו של
שטיינר ,בחינות לשון ,עמ' .42
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 145
