Page 151 - peamim130
P. 151
בהבדלים שבינו לבין בלונדהיים בקריאת המקור ובהבנתו .דה לנג' העדיף להדפיס
את התעתיק ללא סימני הטעמה וללא סימון אספיריטוס ,ונימוקו ,כפי שציין,
שבכתב העברי אין תיעוד לסימנים הדיאקריטיים האלה .בחרתי בתרגום זה
בגלל החשיבות של שני פרסומיו.
פירוש החומש ( ,)Scholiaשההדיר דה לנג' ,נבחר בגלל השילוב של
תרגום ופירוש למקור המקראי ,ובעיקר מפני ששובצו בו מילים שנכתבו
במקור באותיות יווניות .הכתב היווני ,הנדיר בכתבי–יד עבריים ,מלמד על
מידת הידיעה של סופרים ,מעתיקים ומנקדים את השפה היוונית .המילים
בכתב יווני ּ ַבפירוש כתובות בכתב אונקיאל ( ,)uncialisהיינו כתב רבתי .בכל
כתבי–היד העבריים שיש בהם מילים באותיות יווניות הן כתובות בכתב זה,
למשל כתב–היד של התלמוד הבבלי מגניזת קהיר שהצביע עליו לראשונה
אליעזר שמשון רוזנטל 29.מדוע כתבו הסופרים והמעתיקים בכתב זה אחרי
המאה העשירית ,בתקופה שהכתב הרהוט ( )minusculusכבר היה נפוץ
ומקובל באסיה ובאירופה? סביר להניח שהסיבה היא שלא הכירו את היוונית
כשפת אם ,ושהכתב הקדום היה ברור להם יותר .מכל מקום קיומן של מילים
בכתב יווני בכתבי–יד עבריים מלמד שמספר כלשהו של סופרים ומעתיקים
עבריים בימי הביניים הכירו את השפה היוונית גם בכתב ,והטביעו את חותמם
על המסורת הטקסטואלית בכתבי–היד העבריים.
את הפטרת נחמו בחרתי בשל יופייה ומפני שאני מכירה אותה היטב לאחר
ששקדתי על ההדרתה.
העיון במקורות ומיונם לפי קטגוריות לשוניות תרמו להבנה כללית בלשון
התרגומים מתקופות שונות ולחשיפת המקורות שעמדו לפני המתרגמים .כבר
בעיון ראשון בפריׂשת המקורות נמצאו תשובות על כמה שאלות שהתעוררו
בראשית מלאכתי .היום ברור שהתרגומים אינם שייכים למסורת אחידה אלא
הם פרי מסורות קרובות אך שונות ,ושיש להם אוצר מילים משותף ,המשקף
שלבים קדומים של השפה היוונית מהתקופה העתיקה ובעיקר את השפה
מימי הביניים .בגוף התרגומים ובגלוסרים יש מספר זעיר של מילים תורכיות
(קֹו ַלנְּ ְדִריזִיַּ ,פּפו ְציָא) וגם מילה ממקור סלאווי ( ִציּ ָפא) .מעובדות אלו אפשר
להסיק שתהליך התרגום החל בסוף התקופה הביזנטית הקדומה ונמשך בעת
עלייתם של העות'מאנים והתפשטותם.
החלק השני של המאמר יוקדש לתיאור הלשון (תורת ההגה ותורת הצורות),
ואחתום את דבריי בדוגמאות שונות של הפרשנות הרבנית המשתקפות
בתרגומים.
29רוזנטל ,עמ' ,196הערה .12
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 149
