Page 154 - peamim130
P. 154
זמנים בווי"ו ההיפוך תורגמו בדרך כלל לזמן המתאים בתוספת
האוגד ‘ :καוַיְנַּׁ ְשכּו' ( καὶ ἐδάγκασαν -ח"ק במדבר כא ,ו); ‘וַּיִּ ְתנּו' -
( καί έ̓δωσανח"ק שמות לט ,לא); ‘וְָראּו כָל ּ ָבׂ ָשר' ( καὶ ι̕δούν -תרגום
ישעיה מ ,ה).
ציווי תורגם לציוויַ ּ‘ :דּ ְברּו' ( ὀμιλατ -תרגום ישעיה מ ,ב).
שם הפועל (אינפיניטיב) בא בדרך כלל בתבנית התילוי (הסוביונגטיב):
‘ ָלׁ ֶש ֶבת' ( για νὰ καθίζει -תרגום ישעיה מ ,כב).
יש בתרגומים עדויות מעטות על צורות עתיקות ,למשל שם הפועל
(האינפיניטיב) ‘ ְליַ ֵאׁש' תורגם( ἀπομεριμνειν̑ :תרגום קהלת ב ,כ); ו'נַ ֲעׂ ָשה'
תורגם לאהוריסט סביל( 37ἐποιώθη :תרגום קהלת ב ,יז) .צורות אלו מאששות
את הנחת היסוד שהתרגומים נעשו בתקופות שונות ואולי אף במקומות שונים.
אך למרות ההבדלים הלשוניים הקיימים בין התרגומים הם מעידים על שפה
משותפת שהייתה מובנת לשומעים ולקוראים היהודים בני הקהילות היווניות.
לאור לשון התרגומים ולאור היצירה הפיוטית והפרשנית ביוונית–יהודית
אפשר לדבר על ‘קֹוינֶה' יהודי–רומניוטי שהיה מובן לכל שומע בימי הביניים
ובראשית העת החדשה בקהילות היווניות במזרח אגן הים התיכון.
מקורות התרגומים
זיהיתי בקטעי התרגומים שבדקתי עדויות מנוסח תרגום השבעים המובא בכ"י
Fובעורכי תיקוניו Faו– .Fbכתב–יד זה ,בן המאה החמישית לסה"נ ,המכונה
המכונה קודקס אמברוסיאנוס ( 38,)Codex Ambrosianusנמצא בספרייה
האמברוסיאנית במילנו .בדברי המבוא למהדורה המדעית של תרגום השבעים
לספר שמות הגדיר המהדיר ג'ון וברס את כתב–היד זה כבעל מסורת הקספלרית
המשולבת עם תרגום יהודי מאוחר .תרגום יהודי מאוחר זה קרוב באוצר המילים
שבו לתרגום היהודי שבחומש קושטא ,אבל שונה ממנו במערכת הצורות של
השפה39.
3 7לפי הקריאה של בלונדהיים ודה לנג' ,טקסטים יהודיים 152
ביוונית‘ :אפיאותי' ,וצריך לציין ;ἐποιήθηייתכן שזו שגיאה
של המעתיק.
38על קודקס זה ועל תיקוניו ראו :ברטינה עמ' ;360ג'ליקו ,עמ'
;194-192מרקוס ,תרגום השבעים ,עמ' ;176-175מרקוס,
חומש קושטא ;200-199סוויט ,עמ' .135-134
3 9וברס ,עמ' .44-43
שפרה שנול /תרגומי המקרא ליוונית־יהודית
