Page 125 - peamim130
P. 125

‫מספר עברי בשם 'דברי הימים' שנדפס בשנת הש"ד לסה"נ (‪ ,)1544‬והוא ספר‬
‫ידוע שנדפס לראשונה בקושטא רע"ז (‪ ,)1517‬אף שגיג' השתמש במהדורת‬
‫ונציה ש"ד‪ 21.‬כלומר אין בספר 'מעשה שעשועים' שאיבה ישירה ממקור‬

                                                                        ‫ערבי‪.‬‬
‫	 הראשון מבין יהודי תוניסיה ששאב ישירות מן הספרות הערבית–המוסלמית‬
‫הכתובה היה משה בן חיים בונאן‪ ,‬שבשנים תרל"ז‪-‬תרל"ט (‪)1879-1877‬‬
‫הדפיס בליוורנו קובץ שירי ַמאלּוף בשלושה חלקים‪ .‬לא כאן המקום להאריך‬
‫בהגדרת סוגת השירים והמוזיקה הידועה בשם מאלוף‪ ,‬אסתפק בכך שאלו‬
‫שירים ערביים שלחניהם מקורם באנדלוסיה‪ ,‬ושרווחו מאוד בקרב האוכלוסייה‬
‫הערבית והיהודית בתוניסיה‪ .‬בונאן כתב בהקדמתו לחלק הראשון כי משה‬
‫בן יעקב שמאמה העתיק את השירים הללו לאותיות עבריות מכתב–יד ערבי‬
‫שהיה ברשות מוסלמי מתוניס‪ .‬שמאמה‪ ,‬שנמנה עם השלישייה שהזכרתי לעיל‪,‬‬
‫היה בקי גדול בלשון הערבית‪ .‬השירים שהעתיק כולם שירי אהבה חילוניים‪,‬‬
‫והמסורת מספרת כי לאחר שמתו שני בניו של בונאן זה אחר זה כעונש‬
‫על שהדפיס את השירים הללו‪ ,‬נמנע מלהדפיס את החלק הרביעי שתכנן‬
‫מלכתחילה‪ .‬ולא זו בלבד אלא שהושמדו רוב העותקים שיצאו לאור‪ ,‬והספר‬
‫נעשה נדיר ביותר‪ .‬ואסל כתב כבר בעשור הראשון של המאה העשרים כי לא‬
‫היה לנגד עיניו אלא החלק הראשון בלבד‪ ,‬ואף זה לא בשלמותו כי אם בחסרון‬

                                           ‫של שנים עשר משישים עמודיו‪22.‬‬
‫	 יש להדגיש כי מעשהו של בונאן בהעתקת שירי אהבה חילוניים ערביים‬
‫לאותיות עבריות לא היה בגדר חידוש‪ .‬הדבר מוכר היטב מימי הביניים‪ .‬כך‬
‫למשל מצאתי בכתבי גניזת קהיר שבאוסף פירקוביץ' בספרייה הלאומית‬
‫הרוסית בסנקט–פטרבורג כתב–יד בן כמה דפים ובו שירי חשק נועזים ביותר‬
‫שהועתקו מכתב ערבי לאותיות עבריות‪ 23.‬אדמונד נתן יאפיל הדפיס באלג'יר‬
‫בשנת תרס"ד (‪ )1904‬ספר בשם 'ִדיוַאן אל ִאגַאנִי ִמן ּ ַכ ַלאם אל ַאנְַדאלּוס' (ספר‬
‫הנגינות מלשון אנדלוסיה)‪ ,‬שהוא קובץ גדול מאוד (למעלה מ–‪ 400‬עמודים‬
‫בתבנית קוורטו) של שירים ערביים שהועתקו לאותיות עבריות‪ 24.‬בתוניס‬

‫‪ 2	 1‬ואסל כתב כי אינו מכיר את הספר העברי ששימש מקור לגיג'‪.‬‬
‫ראו‪ :‬ואסל‪ ,‬עמ' ‪ .93‬הדברים מופיעים במעשה שעשועים‪ ,‬דף‬

                                                              ‫כד ע"א‪.‬‬
‫‪ 2	 2‬אפילו שטיינשניידר רשם רק את הכרך השלישי וכתב כי אינו‬
‫יודע דבר על שני הכרכים הראשונים‪ .‬ראו‪ :‬שטיינשניידר‪,‬‬
‫עמ' ‪ .221‬עותק שלם של החיבור מצוי בספרייה הלאומית‬

                                                           ‫בירושלים‪.‬‬
         ‫‪ 2	 3‬כ"י סנקט־פטרבורג‪ ,‬ספרייה לאומית ‪Evr.Arab. II 957‬‬
‫‪ 	24‬על פי עדות בעל־פה של פרופ' יוסף שיטרית יצא הספר גם‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪123‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130