Page 122 - peamim130

‫ התשובה על שאלה זו מורכבת מאוד ואינה חד–משמעית‪ .‬ראשית יש לומר‬
‫כי הספרות הערבית–היהודית המשיכה להיות ספרות ערבית–יהודית‪ ,‬כלומר‬
‫המשיכה להיכתב באותיות עבריות ולא ערביות‪ .‬שנית‪ ,‬חלה התרחבות עצומה‬
‫בהיקפה והתגוונות רבה בסוגיה‪ ,‬דבר שמשך את תשומת לבם של החוקרים‬
‫כבר בראשית המאה העשרים‪ .‬וכך פרסם החוקר הצרפתי ואסל‪ ,‬תושב תוניס‪,‬‬
‫סדרת מאמרים על ספרות זו ורשימה ביבליוגרפית מפורטת שלה‪ ,‬הכוללת ‪344‬‬
‫פרסומים בערבית–יהודית שיצאו לאור בבתי הדפוס בתוניס מאז הפרסום הראשון‬
‫בשנת­‪ 10.1861‬וכן עסק בנושא זה החוקר התוניסאי ֻמחמד לרבי סנוסי‪ 11.‬מאז‬
‫שערך ואסל את רשימתו נדפסו בתוניס עוד פרסומים רבים בערבית–יהודית‪,‬‬
‫ועליהם יש להוסיף מאות רבות שנדפסו בסּו ַסה וכמה מאות בג'רבה‪ .‬הריבוי‬
‫העצום של הפרסומים הנדפסים ונדירותם של לא מעט מהם גרמו לכך שעד‬
‫היום לא פורסמה בדפוס רשימה ביבליוגרפית מקיפה שלהם‪ .‬עם זאת יש לציין‬
‫את עבודתה החשובה של שרה פרנקל‪ ,‬שרשמה את הספרים שנדפסו בג'רבה‪,‬‬
‫עבריים וערביים–יהודיים כאחד‪ 12,‬ואת הרשימות הביבליוגרפיות המפורטות‬

‫של הפרסומים הערביים–היהודיים שפרסם אברהם הטל‪13.‬‬
‫ גם מן הפרסומים החלקיים‪ ,‬וכן על פי המצוי באוספי הפרטי‪ ,‬אפשר לקבוע‬
‫בבטחה כי יותר מ–‪ 90‬אחוז מן הפרסומים שנדפסו בתוניס ובסוסה וכ–‪ 50‬אחוז‬
‫מאלו שנדפסו בג'רבה היו בסוגות חדשות של הספרות הערבית–היהודית שלא‬
‫היו מוכרות מן הספרות הנדפסת עד אז‪ .‬סוגות אלו שייכות כולן לספרות‬
‫חילונית‪ :‬עיתונות לסוגיה‪ ,‬סיפורים ( ְחּ ַכאיַאת) ושירים מסוגות שונות (גְנַאיַאת‪,‬‬
‫ַמ ְלזּו ַמאת וקינות) שלא כאן המקום לעמוד על מאפייניהם הייחודיים‪ .‬עם‬
‫הספרות הדתית–הרבנית‪ ,‬שנדפסה בעיקר בג'רבה‪ ,‬נמנו תרגומים לספרי‬
‫המקרא‪ ,‬ספרי הלכה‪ ,‬מעשי צדיקים וספרי מוסר‪ .‬הספרות החילונית והספרות‬
‫הדתית–הרבנית נועדו מלכתחילה לצריכה המונית‪ ,‬ולמעשה הן מבטאות את‬
‫שלב הדמוקרטיזציה של ההשכלה בקהילות היהודיות בתוניסיה‪ .‬במונח השכלה‬
‫בהקשר זה כוונתי בעיקר להרחבת הדעת‪ ,‬בייחוד במה שנוגע לתרבות הזרה‬
‫הסובבת‪ .‬חלק גדול מן הספרות הערבית–היהודית החדשה היה תרגומים של‬
‫פרוזה סיפורית ממקורות שונים ומגוונים‪ :‬ספרות עברית‪ ,‬ספרות ערבית וספרות‬
‫אירופית‪ .‬לא כאן המקום לעמוד בפירוט על התמורות החברתיות והתרבותיות‬
‫שחלו באוכלוסייה המוסלמית והיהודית בתוניסיה במחצית השנייה של המאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬במידה רבה בעקבות פעולותיו של הרפורמטור ַח'יְר אלִדין‪.‬‬

‫‪ 1 0‬המאמרים המכונסים והביבליוגרפיה ראו‪ :‬ואסל‪.‬‬
‫‪ 11‬סנוסי‪ ,‬העיתונות‪.‬‬
‫‪ 1 2‬פרנקל‪.‬‬

‫‪ 13‬הטל‪ ,‬הספרות; ראו גם‪ :‬הטל‪ ,‬כתבי־עת‪.‬‬

‫יוסף טובי ‪ /‬הספרות הערבית־היהודית החדשה בתוניסיה‬ ‫‪120‬‬