Page 121 - peamim130
P. 121
ספרות זו אינו מקביל לכתיב הערבית המוסלמית אלא משקף את הפונטיקה
של הלהג המדובר .בשל שתי תכונות אלו יש הנוהגים לכנות ִמשלב זה וולגרי,
תואר שלדעתי יש להסתייג ממנו ,ולא כאן המקום להאריך בעניין זה.
יש להניח כמובן שהלהג המדובר שימש לא רק בספרות הליטורגית אלא
גם בספרות שבעל–פה לסוגיה :שירים ,פתגמים ,חידות וכו' 8.אך יש להדגיש
כי השימוש בלהג המדובר בתחום הליטורגי היה מצומצם ביותר; וחשוב מכך,
הספרות הרבנית הקנונית ,כגון פירושים לתורה וספרי שאלות ותשובות ,לא
נכתבה כלל בערבית–יהודית .כלומר הערבית–היהודית לא שימשה את תלמידי
החכמים בישיבה או את ציבור המתפללים בבתי הכנסת ,אלא רק את הציבור
הרחב בהתכנסויות דתיות–חברתיות או לצורכי לימוד בבתי הספר .על כל פנים
במאות שנות קיומה כספרות כתובה גיבשה לה ספרות זו שיטת כתיב יציבה
למדי ,ומאפייניה כבר תוארו ,אם כי לא במידה מספקת ,על ידי אוזיב ואסל
ויצחק אברהמי ז"ל ,וייבדלו לחיים ,דוד כהן ,דויד דורון ,נַ ֵחם אילן ויוסף תדגי.
דבר זה ראוי להדגשה ,משום שבמגזר הערבי בתוניסיה ,כמו בכל ארץ דוברת
ערבית ,לא התפתחה ערבית הכתובה בלהג המדובר ,במקביל לערבית–היהודית
הכתובה .לא ייפלא אפוא כי רק בדור האחרון החלו אנשי הספרות והמחקר
בתוניסיה להתלבט בשאלת אופן כתיבת הערבית המדוברת ,לפי שלא הייתה
להם מסורת בעניין זה 9.בכל הספרים שיוחדו לנושא ניכרת היטב השפעת הכתיב
של הערבית הקלסית ,שהמחברים היו אמונים עליו היטב והתקשו להשתחרר
ממנו .זאת כמובן בניגוד למחברים או למעתיקים היהודים מן התקופה החדשה,
שלא הכירו את הערבית הקלסית ,בוודאי לא את זו הכתובה.
עומדת לפנינו אפוא השאלה אם הספרות הערבית–היהודית שהחלה לשגשג
במחצית השנייה של המאה התשע עשרה המשיכה את קו ההתפתחות הידוע
מאז ימי הביניים -שימוש בלהג המדובר בכתיב הפונטי המקובל -או שמא
הושפעה מן הספרות הערבית–המוסלמית בת הזמן ,הכתובה בלשון הספרותית
ועל פי כללי הדקדוק הנוקשים .ובלשון אחרת :האם ובאיזו מידה גילתה
הספרות הערבית–היהודית החדשה בתוניסיה פתיחות כלפי הספרות הערבית?
כמוכח מעבודות השדה של מיכל שרף (מלאכי) ז"ל וייבדלו 8
לחיים ארוכים מרים גז וצביה טובי ,שתיעדו יצירות רבות 9
בתחום זה.
ראו למשל :שבי־לבידי וזגאל (בחלקו הערבי של הספר
ראיונות שערכו בלשון המדוברת בשנים ;)1982–1981בקלוטי,
סיפורים (ושם מבוא אנליטי על הסיפור העממי התוניסאי
ועשרים ושבעה סיפורים בלהג המדובר המודפסים באותיות
ערביות ובתרגום לצרפתית); ערוי ,חכאיאת (אוסף סיפורים
ששודרו ברדיו תוניס).
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 119
